א'רנג

מהחכ' בחי' רעדכ"ר או בחי' עתיק בחי' התחתונה שבמאציל כו'. ולכן על המזיד אינו מועיל קרבן שמגיע רק בש' הוי', כ"א ע"י תשובה דווקא דממעמקים קראתיך מעומק לעומק בחי' עתיק שבנפש כו', וכמו תשובת ראב"ד געה בבכי' כו' שזהו כעין בחי' עתיק שנעתק מכל וכל שמואס בחייו כו', ועי"ז ממשיכים בחי' עתיק כו'. ונמצא דמעלת התשובה היא למעלה הרבה מהתורה כו'.

והנה במשנה דכריתות פ"ב מ"א ארבעה מביאין על הזדון כשגגה כו', ובפי' זית רענן על הילקוט פי' דמשו"ז אמרה תורה יבוא אשם ולא יבוא חטאת משום דרוב אשמות באין על המזיד כו', י"ל ע"פ מ"ש במ"א שהרי בקרבן הי' צ"ל ג"כ תשובה, וכדאי' במשנה דפ"ח דיומא חטאת ואשם ודאי מכפרין והיינו עם התשובה כמ"ש הרע"ב, וכמו שפרש"י שם דפ"ה ע"ב ומסתמא תשובה איכא שאם לא הי' מתחרט לא הי' מביא קרבן (ומקרא מלא כתי' והתוודו על חטאתם כו', וכמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה פ"א ובכ"מ שם), וא"כ כשאמרה תורה יבוא אשם כו' הכונה גם על התשובה כו', ומבו' שם שהקרבן מכפר רק על השוגג ומה שהאשם מכפר על הזדון הוא שע"י התשובה נעשים הזדונות כשגגות ואז הקרבן מכפר (וצ"ל לפ"ז למה חטאת אינו מכפר על הזדון שה"ה ג"כ עם התשובה, וי"ל עפמ"ש במ"א דאשם בא על עבירות שבי"ה דשם הוי' וחטאת בבחי' מל', ובודאי יש חילוק גם בהתשובה שבמדרי' עליונה יותר התשובה היא במדרי' גבוה יותר כו', ועמשנת"ל ד"ה שובה ישראל בענין ג' תשובות דנר"ן כו', וע"כ התשובה דאשם ודאי דוקא

עושה גם הזדונות כשגגות כו'). אבל ע"י תשובה אמיתית נעשים הזדונות כזכיות וכמ"ש בסש"ב פ"ז, ובפרט כשאין בהמק"ד קיים וכמ"ש הרמב"ם עכשיו שאין לנו מקדש אין לנו אלא תשובה לבד, וגם עכשיו אין לך דבר שעומד בפני התשובה כו', וזהו שאמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו שזה מועיל לעולם והזדונות נעשים לו כזכיות ממש כו'. וכ"ז רק מצד מעלת הנשמות מצ"ע שהן מושרשים בעצמות א"ס כו'. וכמו"כ שרש הנשמות בחכ' הוא בבחי' פנימיות ועצמות החכ' דוקא, וכמשל הבן שהוא מעצמות מוח האב שלמעלה מבחי' החכ' והשכל שבמוח כו' וכמ"ש במ"א. והענין הוא דהנה ישראל עלה במח' וידוע דמח' היא בחי' חכ' וכמא' מח' ויובלא לא אתפריש לעלמין כו', ופי' עלה במח' היינו הבחי' עליונה שבמח' בחי' פנימיות חכ' שלמעלה מהתורה שהוא בחי' נובלות חכ' כו' (ובאמת גם למעלה מבחי' תורה שלמעלה כו' כנ"ל), וכידוע שכל ספי' נבחן בג' מדרי' הא' חלק התחתון מה שמשפיע לזולתו והוא בחי' נה"י שבעליון שנעשה מוחין לתחתון כו', הב' עצמיות הספי', הג' חלק העליון מה שדבוק בעילתו כו', וכמ"ש

בפרד"ס ש"ג פ"ז שם דבחכ' בחי' עליונה שבה הוא בערך שווי' אל הכתר כו', ועמ"ש בדרוש וככה רל"ז שזהו בחי' מ"ה דחכ' והוא בחי' אין דחכ' שלא ניתן ליהנות בו, ושם שזהו כמו בחי' רדל"א דלא אתיידע כו', וזה"ע ישראל עלו במח' בבחי' העליונה שבחכ' היינו מה שדבוקה בכתר כו'. ומה שנת"ל דנשמות הן כמו שחושב בדבר שזולתו כו', זהו הנשמות כמו שנמצאו בבחי' מציאות שנמצאו להיות דבר בפ"ע כו', אבל שרש ומקור הנשמות הן בבחי' עלו במח' בבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו'.

אמנם בכדי להגיע לשרש ומקור הנשמה הוא ע"י העבודה במס"נ דוקא, וענין מס"נ הוא מסירת הרצון, וכידוע דנפש הוא רצון וכמ"ש אין נפשי אין רצוני כו',