א'רנב

ומקורם כמו בבחי' מחשבה הקדומה דא"ק קדמה שרש הנשמות לשרש התורה כו'. וכמ"ש במ"א על מאה"ז קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא דמא' זה מדבר בבחי' א"ק (ועמשנת"ל ד"ה אלה מסעי ואח"ז), דהתורה היא בחי' חיצוניות א"ק וכמו בחי' אח"פ דא"ק וגם בחי' הסתכלות עינים שכ"ז הוא בחי' חיצוניות כו', והיינו שגם התורה כמו שהיא בבחי' חכ' הקדומה ה"ה בחי' חיצוניות א"ק כו', אבל קוב"ה דאסתכל באורייתא זהו בחי' פנימיות א"ק והוא בחי' מל' דא"ס השורה בא"ק (ובמ"א מבו' די"ל שזהו בחי' עתיק דא"ק והיינו בחי' מל' דא"ס שנעשה עתיק לא"ק כו' ועמשנת"ל ד"ה הנ"ל), ושם הוא שרש הנשמות כו', וז"ש ומה תעשה לשמך הגדול ואי' בירושלמי תענית פ"ב ה"ו שמך הגדול משותף בנו, וידוע דשמו הגדול הוא בחי' מל' דא"ס כו'. וכן הוא בעצמות אוא"ס שלפני הצמצום דנש"י מושרשים בעצמות א"ס כו', דהתורה היא בחי' חכ' דא"ס ונשמות הן בבחי' העצמות כו'.

והגם דאורייתא וקוב"ה כולא חד (ועמשנת"ל ד"ה שופטים הב') כ"ז הוא בבחי' הגילוים מן העצמות כו', דבזה יש מעלה בתורה על הנשמות דתורה היא כולא חד עם קוב"ה ונשמות הן כמו דבר בפ"ע כו' וכמ"ש במ"א, אבל כמו שהן בעצמות הנשמות הן למעלה מתורה שהם מושרשין בעצמותו ממש כבי' (ועמ"ש בלק"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח פ"ב בענין כי עמך מקור חיים שגם מקור התענוגים הוא רק עמך לא עצמותו ומהותו, ואח"כ כ' שעצמותו ית' הוא מקור התענוגים דמציאותו מעצמותו כו', י"ל שזהו בחי' שעשועים העצמיים דתורה ובחי' תענוג העצמי ממש שמשם שרש הנשמות כו', ומ"ש דמציאותו מעצמותו י"ל שז"ע שמו קדמון כקדמותו כו' וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו, והוא בחי' שם (הנק' יכולת) שכלול בעצמותו ממש והוא שרש בחי' שמו הגדול ששם מושרשים נש"י כו', ומשו"ז בחי' שמו הגדול בחי' מל' דא"ס משותף בנו דוקא). וראי' מוכחת ע"ז הוא מהתשובה שהרי גם מי שעבר ר"ל על כל התורה כולה אין לך דבר שעומד בפני התשובה, וזה רק מצד מעלת הנשמות. והגם דתשובה נא' ג"כ בתורה וכמ"ש

ושבת עד ה' אלקיך כו', הרי זה מ"מ למעלה מהתורה עצמה (והמ"ע דתשובה הוא שיתודה החוטא ואין וידוי בלא תשובה וחרטה כו'), שהרי התורה אמרה יביא אשם ויתכפר לו, אמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו, דקרבן הוא רק על השוגג והשגגות הן מנוגה והיינו מהתגברות הנה"ב שהוא מנוגה כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ"ח, והסליחה ע"ז היא משם הוי' היינו מהגילוים דהשתל' כו', ולכן מועיל קרבן שהוא קרבן להוי' כו'. אבל לכפר על הזדונות צ"ל לפני הוי' תטהרו למעלה משם הוי', והיינו מבחי' עתיק בחי' מל' דא"ס ולמעלה מעלה מבחי' עצמות א"ס כו'. והוא מ"ש או אשר נשבע עליו לשקר כו' וחמישיתו יוסיף עליו, והיינו מה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע, וכשהרשיע ח"ו דהיינו במזיד ר"ל אז וחמישיתו יוסיף עליו מדרי' החמישית בחי' עצמות א"ס כו'. וכמ"ש במ"א בענין והחמישית לפרעה דארבע הידות הן ד' עולמות אבי"ע והחמישית בחי' הכתר כו', ועמ"ש בתו"א סד"ה ושבתי בשלום ועמ"ש בע"ח שער הארת המוחין פ"ז. ובמ"א אי' שזהו בחי' התגלות עתיק שבבינה כו'. גם דמדרי' רביעית הוא בחי'

הרצון, וכמ"ש במ"א שבכללות הן ד' מדרי' רצון ושכל מחו"ד (שנחשבים לא') ומעשה, והיינו בחי' רצון המתלבש בחכ' כו', והחמישית הוא בחי' עצמיות הרצון שלמעלה