א'רנא

והעבד הוא רק לקיים את המצוה כמו שמפורש ע"פ התורה כו', וזהו שנק' בחי' מקבל שאין לו אור מעצמו והיינו שאין בכחו ויכולתו לפרש המצוה ע"פ דעתו והשגתו (ועמ"ש בלק"ת שם דעבדים הן נשמות דבי"ע שנולדו מיחוד זו"נ (בחי' יחוד חיצוני לחדש הנשמות), וצ"ע הרי נודע דתנאים ואמוראים הן נשמות דברי' ויצי' כו', וכתי' והאיתנים מוסדי ארץ איתנים אותיות תנאים כמ"ש בזהר משפטים דק"י א"ב, ועמ"ש בהגהות דואלה שמות שבתו"א בענין ששים המה מלכות שזהו בחי' היכל קדק"ד דברי' שנעשה אצי' כו', וי"ל שנכללים בבחי' מל' דאצי' ומקבלים מבחי' יסוד דאצי' כו', וברייתות הוא כמו שיסוד דאצי' מתלבש ביסוד דברי' ויצי' כו', וי"ל בד"א דתו"א וכן כל הנשמות שהן שרי התורה הן מבחי' אצילות שבבי"ע, וכידוע שיש ג' מדרי' בנשמות וכמ"ש במ"א ועמ"ש במ"א בענין מקרא משנה ותלמוד כו', ועמ"ש בלק"ת שם שגם מיחוד זו"נ יש נשמות גבוהות מאד והן הנק' בנים כו'), רק שמקבל מהשרים היינו לקיים המצוה כמו שהיא ע"פ התורה כו' (ולפ"ז צ"ל דגם מה שמקבלים מז"א אינו מבחי' חב"ד כ"א

מהמדרי' התחתונות כו'), אבל השרים שהן מארי תורה היינו שמקבלים מבחי' חב"ד והן משפיעים בחי' האור והגילוי כו'.

אמנם בחי' אמי זהו שהנשמות הן למעלה מהתורה ומשפיעים בתורה כו', דהנה התורה הגם שהיא בחי' מוחין כנ"ל ה"ז בחי' חב"ד דז"א פי' שהיא חכ' שבהנהגת המדות כו', שהרי התורה הנגלית היא פסקי המדות כשר פסול טמא טהור חייב זכאי שהן בחי' המדות, דהיינו כשר מותר וטהור הן מבחי' החסד וימין מקרבת שיתעלה אותו הדבר למעלה ויהי' נכלל באלקות, ופסול אסור וטמא הוא מבחי' הגבו' דשמאל דוחה שא"א להתעלות והבירור שלהם הוא ע"י הדחי' דוקא כו', וכמ"ש בסש"ב בפי' מותר ואסור כו', וזהו שהן שתא סדרי משנה מבחי' ששה מדות עליונות כו', וכ"ז הוא ע"פ החכ' שבתורה שזה יהי' כשר וזה יהי' פסול כו'. אבל החכ' שבזה היא בחי' מוחין שבמדות לבד, שזהו מה שנה"י דאי' נעשים מוחין לז"א ובתוכם מתלבש בחי' נו"ה דאבא, אך זהו שמתעלמים בבחי' נה"י דאי' וכידוע דנה"י הוא בחי' לבוש המעלים כו', ובחי' נה"י דאי' המתלבשים בזה זהו רק בחי' הכלים לאחר שהאורות דאימא מסתלקים מהם כו', וכמ"ש בע"ח שער המוחין פ"ג בפי' מארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו

דתורה היא בחי' ז"א שהוא תו' שבכתב, והקיום שלו הם המוחין, ואין התורה יכול להתקיים להיות לו מוחין אלא ע"י בינה (הנק' מי כנודע) אשר היא ממיתה עצמה בשביל התורה, כי נה"י שלה מסתלקים האורות שלה ונשארין כמיתים כלים בלי עצמות וגוף בלי נשמה, ועושה כן בשביל התורה שהוא ז"א כדי שילבישו בתוכה המוחין שהם הקיום שלו כו', והיינו שהאורות הן של ז"א עצמו כו', וי"ל שזהו מה שהמוחין מתהפכין ונעשים מהות מדה כו' וכמשנת"ל, וזהו שהאורות הן מז"א עצמו כו'. וזהו שאמרז"ל נובלות חכ' שלמעלה תורה דהחכ' המתלבשת במדות הוא בחי' נובלות בלבד לגבי עצמות החכ' שהיא בחי' קדש מלה בגרמה כו', אבל הנשמות בשרשן הן בעצמות החכ' למעלה מהתורה, וכידוע המאמ' דתדב"א שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואינו יודע איזה מהם קדום אומר אני ישראל קדמו, והראי' לזה שהרי בתורה נא' צו את בנ"י דבר אל אל בנ"י הרי ישראל קדמו כו', נמצאו שהנשמות קדמו לתורה, והיינו שגם בשרשם