א'רלט

והנה כשם שברצון התחתון יש בחי' ההסכם והוא שנתעלם הטעם ונשאר רק הרצון כו', כמו"כ ברצה"ע יש ג"כ בחי' ההסכם והוא כמא' שתוק כך עלה במח' לפני, והוא שנעלם הטעם לגמרי ובא בבחי' רצון פשוט לגמרי שאין לו טעם כלל כו', וה"ז ענין ההסכם והוא שכך הוסכם והוחלט בלי שום טעם כו'. והנה ידוע בענין שתוק כך עלה במח' שאין זה בדרך עקשות ח"ו רק שיש ע"ז טעם, רק שהטעם הוא נעלם כ"כ שא"א להתגלות כלל וכלל עד שההתגלות היא הרצון כמו שהוא בלי שום טעם לגמרי כו'. והענין הוא כמשנת"ל (ד"ה ש"ה הנ"ל וד"ה העושה סוכתו) שיש ב' מדרי' בח"ס, בחי' חיצוניות החכ' שבבחי' מקור לחכ' דאצי', ובחי' פנימיות החכ' שאינו בבחי' מקור כלל כו', והיינו דבחי' חיצוניות ח"ס הוא רק שלמעלה משכל ומ"מ אפס קצהו בא לידי גילוי כו', ויש בזה מדרי' גבוהות וכמו עמוק עמוק כו' וכמש"נ שם, אבל בחי' פנימיות ח"ס הוא שאינו בגדר גילוי כלל מצ"ע וכמו ואתה חתום וסתום הדבר כו', והוא בחי' חכ' סתימאה עילאה דעתיקא כו'. ונת' ג"כ (בד"ה תקעו הנ"ל) דמדות שברצון ובחי'

טעם כמוס זהו מקור לע"ס דאצי' כו', וא"כ הרי מדרי' זו יש לזה קצת גילוי עכ"פ לנאצלים כו', והוא שזהו בבחי' מקור עכ"פ לנאצלים ואינו בבחי' מקור הרחוק שהרי נרגש עכ"פ מציאותו כו', וגם יש גילוי מזה כמו בנביעת שכליים עמוקים כו' וכמו החכם מצד עצם כח חכמתו כו' (ועמשנת"ל בד"ה ויקהל). אמנם ענין שתוק כך עלה כו' הוא שאינו בגדר גילוי בנאצלים כו', דזהו ששאל משה בחי' ח"ע דאצי' כו' וכי זו תורה וזו שכרה והיינו שאין לזה מקום כלל וכלל בחכ' הגלוי' כו', ומה שהוא בבחי' טעם כמוס עכ"פ אינו שייך לומר שיהי' הדבר מופרך לגמרי שהרי נודע מציאותו עכ"פ כו' (וכמו היודע שיש כאן עומק כו'), אבל שיהי' הענין מופרך לגמרי שאין לזה מקום כלל ה"ז הוראה שהטעם בזה הוא למעלה גם מבחי' טעם כמוס כו' (דבאמת איזה עונג יהי' בזה שסרקו בשרו של רע"ק במסרק ונמכרה בשרו במקולין, ה"ז עונג נעלם ביותר למעלה מעלה מבחי' טעם כמוס כו'), והיינו בחי' פנימיות ח"ס בחי' חכ' דעתיקא כו' שא"א להתגלות כלל ובא רק בבחי' רצון פשוט לבד, והטעם נעלם לגמרי רק הרצון שכך

הוא רצונו ית' כו', והו"ע ההסכם שכך הוסכם והוחלט ע"פ הטעם והעונג הידוע רק איליו ית' ונעלם הוא מעין כל חי גם מבחי' ח"ע דאצי' כו' (והגילוי בזה הוא שהעצמי מתגלה וכמו מתן בסתר כו' וכמשנת"ל). ולפ"ז מובן דענין ההסכם בבחי' א"א הוא שההעלם הוא לגבי המקבלים, אף לגבי ע"ס דאצי' שבא לגביהם כמו בחי' הסכם לבד ואינו מאיר בהם בחי' הטעם דהיינו בחי' ח"ס ורדל"א, וההסכם הוא מעלים ע"ז שנראה כמו שהוא בלי טעם לגמרי כו', דבחי' מדות דא"א ובחי' הטעם כמוס ה"ז מ"מ בחי' גילוי לגבי הנאצלים כנ"ל, אבל בבחי' הסכם הוא שהפנימיות נעלם לגמרי כו' (וגם ההסכם אינו בבחי' גילוי ממש בפנימיות כו'), אבל לא שההעלם לגבי א"א עצמו דשם מאיר האור, ואדרבא אור עליון יותר דהיינו עצמיות ח"ס כו' כנ"ל, וגם הרצון הוא עצם הרצון שלמעלה מהרצון שע"י טעם כמוס לרצון כו' (ועמשנת"ל ד"ה אתם נצבים הא' דא"ק הוא בחי' הסכם והחלטה כו' וגם שם כן הוא שזהו למעלה מבחי' גילוי הרצון כו'), ואין זה כמו בז"א דשם הוא שההסכם הוא העלם גם לגבי בחי' ז"א והיינו שהמוחין מסתלקים ונשאר רק ההסכם כנ"ל,