א'רלח

החוטם וכמ"ש במ"א, וע"כ הוא בתוקף גדול רק שהאור והגילוי הוא מצומצם בו מאד כו'. וזהו שא' באדרא שם דכל מארי דדינין מתערין בהאי מצחא דז"א דלפי שההסכם אין בו הארת המוחין רק בקיצור וצמצום בבחי' רשימו נעלמת בלבד כו' ע"כ לא יכול לסבול את ההיפך כו', וכידוע שהמוחין הן רחמים וכשאין הארת המוחין הוא בחי' דין וגבו' כו', וכמו התינוק הוא מלא דינין וגבורות והזקן מלא רחמים כו', וכמו"כ בחי' מצחא להיות שאין שם הארת המוחין לכן הדינין מתערין מני' כו', וכד אתגלי' מצחא דא"א במצחא אשתתק דינא כו' וכמשי"ת. וכמו"כ הוא בעבודת ה' דבשעת התפלה ה"ה מתבונן במוחו בהתבוננות אלקי, שזהו כל ענין התפלה להתבונן בגדולת ה' שמחמת זה תכלה נפשו איליו כמ"ש צמאה לך נפשי כו', והרצון הוא באור וחיות פנימי שחפץ ומשתוקק באמת באלקות להתקרב ולהתדבק באלקות כו', אך אחר התפלה מסתלקים המוחין כי א"א שיהי' כל היום בהתבוננות וגם האהבה חולפת ועוברת כו', והרי אחר התפלה צריך לעסוק כ"א בעסקיו המוכרחי' שמותר ע"פ התורה כמ"ש ששת ימים תעשה כו' (רק שיהי'

בלא לב ולב ויהי' בכוונה לש"ש כו' כמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל), וא"א שיהי' בעבודה כל היום כו', ואפי' יושבי אוהלים שעוסקים בתורה כל היום א"א להיות בהתפעלות אהבה בעת הלימוד ועוסק התורה וכמ"ש בסש"ב, רק שנשאר ההסכם על כל היום כו', והיינו מאחר שהוחלט אצלו בשעת התפלה ע"י ההתבוננות בגדולת הבורא איך שה' הוא עיקרא ומקורא דכולא ונתפעל מזה בפנימיות מוחו ולבו כו', ע"כ כל היום גם אחר כלות ההתפעלות נשאר אצלו הסכם חזק להיות סו"מ וע"ט, וגם שהוא בלא התפעלות ההסכם חזק הוא מאד כו'.

והנה נת"ל שיש ב' מיני רצון רצון העליון ורצון התחתון שע"ז א' בזהר אית רצון ואית רצון כו', א"כ גם ברצה"ע שלמע' מהטעם יש ג"כ בדוגמא כזו כמו ברצון התחתון דהיינו שגם בו יש בחי' מוחין ומדות ובחי' מצחא שהו"ע ההסכם כו'. והענין הוא דהנה ידוע שיש ג"כ מדות ברצה"ע ונק' טורא חשוכא (ובמ"א מבו' ההפרש בין בחי' הרצון והמדות שברצון כו' ועמשנת"ל ד"ה תקעו הא'), והטעם שנק' טורא חשוכא מפני שהם בחי' העלם שלמעלה מבחי' הגילוי כו', דהמדות שע"פ הטעם נק' טורא דנהורא מפני שהן בבחי' גילוי והיינו שהן בבחי' אור בכלי כו', דלהיות שבא ע"י הטעם והשכל ה"ז מגביל את המדות שהן בערך הכלים להיות בחי' גילוי כו', אבל מדות שברצון הן לא בערך הכלי ואינם בבחי' הגילוי כו' ומשו"ז הן מדות הבלתי מוגבלים, וכמו האה"ר שלמעלה מטו"ד ה"ה אהבה הבלתי מוגבלת כו'. וכמו שהרצון בכלל הוא בחי' העלם ובלתי מוגבל בעצמו כו', כך כל הכחות שיש בו המה בלתי מוגבלים כו', והו"ע יד הגדולה ויד החזקה שמתפשטים בבחי' בל"ג כו' ולכך נקרא טורא חשוכא כו'.

ומ"מ גם בבחי' מדות שברצון יש בחי' מקור המולידן (כמו ברצון התחתון כו'), והוא בחי' חב"ד שברצון שנק' טעם כמוס לרצון כו', דהגם שאין טעם לרצון היינו שלא יש טעם נגלה שהוא בבחי' טעם ושכל ממש כו', אבל יש טעם כמוס לרצון שאינו בחי' שכל ממש רק כמו טעם ותענוג שזהו סיבת הרצון כו' (ומ"מ אינו בחי' תענוג ממש רק כמו שבא בבחי' חכ' כו' ועמשנת"ל ד"ה ש"ה ממעמקים), ולכן הטעם הזה אינו מגביל את המדות כלל מפני שאינם בבחי' שכל כו', ומ"מ ה"ז בחי' טעם וחכ' ונק' חכ' סתימאה ובינה סתימאה וכמו חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא כו'.