א'רלד
שבבחי' התלבשות בעולמות בההתבוננות בזה בבחי' הקירוב לא תוליד כ"א הקירוב והדביקות כו', ומדת היראה היא דוקא מהריחוק והוא מההגבהה והרוממות דאלקות שבבחי' הבדלה כו', וכמו היראה מהמלך הוא דוקא ע"י הבדלה שלו שמובדל מן העם, שאם יהי' מעורב עם העם לא יהי' היראה ממנו כו', ולכן צריכים לרוממו ולהבדילו וכמו המלך אין רואין אותו כשהוא ערום כו' ואין יושבין על כסאו כו', וכמו"כ למעלה שהיראה היא מההתבוננות בהרוממות וההבדלה דהאור אלקי כו', והאהבה שמצד ההפלאה והרוממות דאוא"ס היא בחי' אהבה עליונה שלמעלה מטו"ד (והוא בחי' רצון העצמי שבנפש וכמשנת"ל ד"ה ויצא יעקב). הרי יש שכל מיוחד לכל מדה בפ"ע וממילא גם המדות באים בבחי' התחלקות ובבחי' הבדלה זמ"ז כו' (וכן ההתחלקות דאותיות המח' והדבור הן מבחי' גבורות דאי' שהן ה"ג מנצפ"ך כו' וכמשנת"ל ד"ה ביום השמע"צ, וכמו"כ כל שכל פרטי יש לו צירופים מיוחדים המלבישים את השכל הן במח' והן בדבור כו', וכידוע דהתחלת אותיות המח' הוא בהשגה דבינה כו'). ומ"מ יש ג"כ התכללות המדות שמצד השכל
והוא השכל מחייב שצ"ל בחסד וגם בגבורה כו' וכמשנת"ל (ד"ה בקר ויודע ה'), רק שזהו התכללות שאחר התחלקות כו', וגם שההתכללות היא ע"י שיש שכל מיוחד לכל דבר בפרט, והיינו שהשכל בא בריבוי פרטים כו' ועושה התחלקות בכל מדה בפרט כו' וכמשנ"ת שם, וא"כ ההתכללות זהו גופא ע"י התחלקות כו' (והביטל והחלישות בהמדה בעצם להיות נותן מקום למדה אחרת הוא מבחי' החכ' דוקא כו' וכמשנת"ל ד"ה ויהס כלב). אמנם בחי' החכ' הרי המדות כמו שכלולים בחכ' אינם בבחי' מציאות כנ"ל, וכמו"כ הוא בהתגלות אין זה בא בבחי' התחלקות כו', וכמו שמצינו שיכול להיות ב' המדות דחו"ג מטעם וסברה א', וכמו גבי המבול דכתי' כי יצר מחשבות לבו רק רע שזה הי' טעם לחוב ואח"כ הי' זה גופא טעם לזכות, וכמ"ש כי יצר לב האדם רע מנעוריו כו' דמשו"ז לא אוסיף עוד לקלל כו', והוא מצד בחי' פנימיות החכ' דוקא כו' וכמ"ש בתו"ח ד"ה בראשית דרוה"ב.
וכן בעבודה בחי' החכ' הוא ביטל המהות דוקא שזהו הן במדת האהבה והן במדת היראה כו', דהאהבה שמבחי' החכ' היא בבחי' דביקות שנדבק באלקות בבחי' ביטל כל מהותו בלתי מורגש בעצמו כו', וכן היראה היא בחי' הביטל כו', ושניהם הן מדבר א' היינו מענין אלקי כמו שהוא בבחי' החכ' היינו רק בבחי' הנחה שכליות ובבחי' פנימיות הכוונה בעצם נקודת המושכל שנת"ל ד"ה וארא, וכ"ש בבחי' ראי' דחכ' כו', יהי' מזה הביטל בעצם מהותו ויבוא זה לפעמים בבחי' אהבה ודביקות ולפעמים בבחי' היראה כו'. וההפרש הוא אם ההרגש הוא במוח לבד אז הוא בבחי' רצוא דהיינו בבחי' דביקות, ואם ההרגש הוא בלב ג"כ אז בבחי' שוב דהיינו בחי' יראה כו' וכמ"ש במ"א (בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו), הרי שאהבה ויראה באים מענין א' אם הוא במוח או בלב כו'. וכן התכללות המדות זע"ז הוא מבחי' החכ' דוקא, וכמשנת"ל באורך דההתכללות היא מבחי' ש' מ"ה דחכ' כו', להיות שחכ' הוא בחי' אין וביטול ועושה הביטול גם בהמדות להיות בבחי' התכללות כו' (וכמו הצירוף באותיות הדבור הוא מבחי' החכ'
דוקא, וכמו שהאדם א"צ לכוין כלל איך לצרף האותיות כו', שהרי איך להלביש את השכל באיזה צירופים צ"ל בזה לפעמים כוונה אם להלביש השכל באותיות וצירופים כאלו או באותיות וצירופים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.