א'רלג

אינם בבחי' מציאות כלל ובבינה הן בבחי' מציאות דבר כו', וכמו בהשגת הענין הרי נמצא בזה המדה וכמו בטעם וסברה לזכות או לחוב, הרי בהשגת הטעם והסברה באה המדה במציאות באופן כך או כך כו', וכמו התפעלות שכלי שבהשגה והתבוננות שמתבונן בענין אלקי הרי גם קודם שמתפעל בלב ה"ה מתפעל בשכלו בהענין אלקי כו', וה"ז בדקות הרבה יותר מההתפעלות שבלב ומ"מ הרי מתפעל גם בשכלו כו', וה"ז כמו העובר במעי אמו הרי יש שם כל ציור הולד בציור אבריו הכל כמו שבא אח"כ בהתגלות רק שהוא בקטנות מאד כו', משא"כ בטפת האב הגם שיש שם הולד בהעלם הרי אינו שם בבחי' מציאות כלל רק כמו היולי שאינו במציאות עדיין כו', וכמו"כ הוא המדות בבחי' בינה וכמ"ש וצפונך תמלא בטנם שהוא בבחי' מילוי בבחי' מציאות כו' וכמשנת"ל (ד"ה ראשי המטות הא'), אבל כמו שהן בחכ' אינם בבחי' מציאות כלל כו'. וזהו דנקודת החכ' יכולה לבוא בכמה אופנים שונים משא"כ השגה דבינה כו', וכידוע בענין אור מים רקיע דמיא ניידא והיינו דנקודת החכ' יכולים להבינה בכמה אופנים שונים גם באופנים הפכים

זמ"ז כו', אבל רקיע אגלידו מיא דכאשר בא בהשגה דבינה הרי כמו שמשיג את הענין ה"ה נשאר כן ולא ישתנה כו', והיינו לפי שהחכ' היא בחי' אין ה"ה באה בכמה אופנים להיותה מושלל עדיין מבחי' ציור ומציאות כו', ה"ה באה בכמה ציורים ובכמה אופני גילוים כו' (והכל הוא אמת כי גם האין דחכ' כולל בחי' חו"ג שמזה הן האופנים השונים כו' וכמ"ש במ"א בענין אלו ואלו דא"ח כו'), ובינה להיות שבא בבחי' מציאות בציור כך וכך א"א להשתנות כו'. דכמו"כ הוא גם בבחי' המדות שבהם דכאשר בא בהשגה באה המדה באופן כך או באופן כך ולא ישתנה עוד כו', וכמו המזכה אומר אני המזכה ומזכה אני כו', אבל כמו שהוא בחכ' עדיין יכול להשתנות כו', וכמו שנת"ל (ד"ה נשא הא') דשמאי והלל שניהם קבלו מרב א' וזה קבל לקולא וזה לחומרא כו', והרי בהכרח דסברת הרב יש בה חו"ג רק שאינם בבחי' מציאות כלל עד שזה הבין את הסברה להיתר וזה לאיסור (והיינו שזה מוכיח מהסברה לקולא וזה כו', ושניהם אמת בעצם הסברה שכולל שניהם ולהיותם בלתי מציאות כלל יכולים להשתנות ולהתחלף כו'). וכמו"כ

הולד מצד טפת האב הרי יכול להשתנות מזכר לנקבה ולהיפך כו' ואחר מ"ם יום כשמצטייר הולד א"א להשתנות עוד כו'.

והדוגמא מכ"ז יובן בחו"ב שבבינה המדות הן בבחי' מציאות דבר ובחכ' הגם שיש שם מקור למדות אינם בבחי' מציאות כלל כו', וע"כ גם בהתגלות עיקר מציאות המדות הוא מבחי' הבינה דוקא, ולכן התחלקות המדות הוא ג"כ מבחי' בינה דוקא, להיות מהשגה דבינה באים המדות בבחי' מציאות ע"כ הן בבחי' התחלקות כו'. וגם השכל המחייב את המדה הוא בבחי' התחלקות, כי יש שכל מיוחד המחייב מדת החסד והאהבה ושכל מיוחד המחייב מדת הגבו' והיראה כו'. וכמו בעבודה יש התבוננות מיוחדת למדת האהבה שלא יהי' ממנה מדת היראה והתבוננות מיוחדת למדת היראה כו', וכידוע דמדת האהבה מתעורר מההתבוננות בבחי' הקירוב דאלקות אל העולמו' שמהתבוננות זאת לא יהי' מדת היראה כו', ויש בחי' היראה שבאה דוקא מההתבוננות בבחי' הקירוב דאוא"ס כו', זהו בההתבוננות בבחי' עצמות אוא"ס איך שהוא נמצא למטה כמו למעלה כו' מזה יהי' היראה והיינו בחי' יר"ע (שאינו בבחי' מדה כו'), אבל בהאור האלקי