א'רל

ההשגה בבחי' הפשטה שלא ע"י לבושי השגה שמאיר בזה עצם הענין האלקי כו', דבהתבוננות כזאת העיקר הוא בחי' המוחין והמדות באין בדרך ממילא, והאור כמו שהוא במוח כן הוא מאיר בלב ממש והמדות הן שכליים ממש שאינם מורגשים כלל כו', עם היות שהלב בוער ביותר בבחי' רשפי אש התשוקה ביותר אין זה בבחי' מורגש כלל כו' (ועמשנת"ל ד"ה נחמו נחמו עמי וד"ה ואלה שמות וד"ה וארא ובכ"ד). וזהו עיקר בחי' המושכל שמאיר גילוי אור המוחין במדות בבחי' גילוי כמו שהן, שהמדות הן בבחי' ריבוי האור והחיות והן בבחי' פנימיים ביותר שזהו בחי' פנימיות הלב והן בבחי' שכליים ממש כו'.

וכשם שהוא בנשמה האלקית כמו"כ הוא בבחי' ז"א למעלה שגם עז"נ לפי שכלו יהולל איש בחי' איש שלמעלה כו', שזהו ג"כ בג' המדרי' דמוטבע מורגש ומושכל כו', דתחלה בבחי' עיבור דז"א בבטן שהוא בתכלית הקטנות דתלת כלילן גוי תלת ומתגלה רק בחי' נה"י לבד כו', ומ"מ ה"ז ג"כ הגדלה, דכללות ענין בנין החומר ובנין הצורה בבחי' או"כ הוא בעת העיבור דוקא כו', והוא להיות בחי' ביטול היש בהכלי שתהי' מיש לאין והאור מאין ליש ועי"ז הוא קישור וחיבור האור עם הכלי כו' וכמשנת"ל (ד"ה על ג' דברים). וכן הוא בזה"ג דבגלותא קוב"ה סליק לעילא ולעילא כו' ואני ישנה בגלותא כו', דהיינו בחי' סילוק המוחין ועצמות המדות ונשאר רק בחי' נה"י לבד שהוא בתכלית ההעלם וכמא' וכד אנת תסתלק כו' וכמ"ש במ"א, ולכן בזה"ג עיקר העבודה היא בבחי' ביטל היש שהו"ע בירור הכלים והביטול שלהם כו', וכמש"ש בד"ה הנ"ל שהו"ע כלי ריקן להיות ראוי לקבל כו', וזהו עיקר העבודה בזה"ג בבחי' הביטל במעשה בפו"מ כו' והוא בריבוי עבודה ויגיעה ובכמה נסיונות כו', וכן בעסק התורה

ביגיעה יתירה בחומר ובלבנים כו', שע"י כ"ז נעשה תיקון הכלים ביותר והוא להיות כלים להגילוי דלעתיד דונגלה כבוד ה' וראה כל בשר כו'. ואח"ז הגדלת הז"א בבחי' יניקה ומוחין, וכמ"ש בע"ח שער דרושי הצלם ושער העיבורים דבזמן היניקה נשלם בו"ק לבד (ושם שגם בזה יש מוחין רק לגבי השלימות דז"א הן בחי' ו"ק לבד כו'). ואחר היניקה הוא ההגדלה בבחי' המוחין (והיינו בחי' המורגש שמצד המוחין כו'), והוא בהזמנים דבן ו' ובן ט' (שאז זמן החינוך) עד בן י"ג שאז נשלם בבחי' המוחין היינו בחי' מושכל הנ"ל.

והנה ידוע שיש גדלות אימא וגדלות אבא, דגדלות אימא הוא שעושה הגדלה והתרחבות בהמדות בבחי' ריבוי האור והחיות בהם כו' כמשנת"ל, אבל אינם משתנים בזה בעצם מהותם כו', והיינו שהמדות הן כמו שהן בעצם ההטבעה שלהם כו', וגם בבחי' גדלות המוחין שלא יש בהם תערובות ההטבעה והוא שהתעוררות המדה היא רק מצד השכל וההשגה כו', מ"מ אין ההטבעה מתבטלת בזה כו'. וזה בב' ענינים, הא' שהמדות אינם משתנים מכמו שהן בטבע בתולדתן אם בהתגברות החסד או בהתגברות מדת הגבו' כו', וכמו שאנו רואין בחוש גם בגדול וזקן שאינו משתנה בעצם הטבע שלו שאם הוא החסד לא יהי' איש הגבו' וכן להיפך כו', ואדרבא במשך השנים הרי המדות נעשים בתוקף ההתגברות מצד הטבע כו' (וכמו האילן שבתחלתו הוא דק והולך ומתעבה כו', דכמו"כ הוא בהאדם שנמשל לעץ השדה כו'). וגם השכל עושה התגברות בהמדה דכאשר המדה מחויבת מן השכל המחייב שצ"ל כן הרי יש בה תוקף יותר כו', וכמו שאנו דמי שדעתו קלה ה"ה משתנה במדותיו