א'רכט
ודביקות בהענין האלקי כו', ובפרט כשמתבונן בגדולת ה' בריבוי ההשתל' בפרטי המדרי' מן הצמצום הראשון עד בחי' מל' דמל' דעשי' ואיך שכולא קמי' כל"ח כו', שעי"ז יתלהב לבו באהבה כרשפי אש בעצמות אוא"ס ב"ה כו'.
וכ"ז הוא התעוררות האהבה הבאה ע"י השגה והתבוננות כו' (בסש"ב פמ"ד דאהבה שע"י ההתבוננות דכי אתה אבינו וכי הוא חייך אינן נק' דו"ר טבעיים אלא כשהן במוחו ומחשבתו לבד (המבו' בפט"ז), אבל כשהן בהתגלות לבו נק' רעו"ד כו', ונר' שזהו בחי' אהבת עולם שבפמ"ג (ועמשנת"ל ד"ה ואלה שמות), ולפי המבו' כאן צ"ל שהכוונה שם בענין דו"ר טבעים היינו בחי' מוטבע (וכ"כ בהג"ה בדרוש וכי ימכור), ואהוי"ר בהתגלות הלב זהו בחי' מורגש כו', וגם בחי' המורגש שמצד השכל עם היות שהמדות הן שכליים נק' כאן טבעיים, הא' מפני שהן מהמוחין השייכים אל המדות וממילא עיקר ההתגלות הן המדות כו', והב' מפני שהמדות הן כתולדתן כו'). ויש בזה בחי' קטנות וגדלות, דכאשר ההשגה היא בבחי' צמצום ומיעוט וממילא המדות הן בהתגלות ובמורגש יותר ה"ז בחי' קטנות כו', וכל שהשכל הוא בהתרחבות יותר והשגה גדולה וטובה יותר ואז המדות אינן במורגש כ"כ ה"ז בחי' גדלות כו'. גם ענין קטנות וגדלות בזה יובן עד"מ כמו בגשמיות גם שהמדה היא מצד הכרת השכל מ"מ יש בזה התעוררות
מצד ההטבעה ג"כ כו', רק שמצד ההטבעה לבד לא הי' מתעורר כ"א ע"י סיוע השכל כו', ויש שכל ההתעוררות היא רק מצד השכל וכמו בזקן שאינו מתעורר כלל מצד ההטבעה רק מצד חיוב השכל, הגם שזהו כמו שהיא המדה בטבע בתולדתו מ"מ הוא רק מצד הכרת השכל כו', וכמו סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך כו' דההתפעלות שמצד ההטבעה נשקט ונשתכך וכל ההנהגה היא רק מן השכל שזהו בבחי' התיישבות כו'. וכמו"כ הוא בעבודה דגם כאשר האהבה היא ע"י השכל מ"מ יש תערובות ההטבעה שמתפעל גם מצד המדה כו' (והיינו שמתפעל קודם שבא לידי השגה גמורה והנחה טובה כו', וגם שכללות ההשגה אינה כדבעי מפני שהוא בבחי' מדות עדיין כו'), וכאשר מתפעל ומתעורר רק מצד הכרת השכל היינו שמשיג הענין בטוב והונח אצלו הענין בקליטה טובה כו' ואז הוא בבחי' פנימי ממש כו', וזהו בחי' הגדלות כו'. וכ"ז הוא בחי' מוחין השייכים אל המדות והיינו בחי' חיצוניות המוחין כו', והוא שההתבוננות היא בהאור האלקי שבא בהתלבשות בעולמות ובגדולת ה' שמצד העולמות, וכמו ההפלאה בענין ההתהוות כו' ובריבוי ההשתל'
ואיך שהכל בטל דכולא קמי' כל"ח כו', דההשגה וההתבוננות בענינים אלו הוא בחי' חיצוניות המוחין כו', וגם בחי' חיצוניות המוחין הוא שבא בלבושי ההשגה שאינו מאיר בזה עצם האור האלקי כו', דכללות ענין המוחין האלו הן בשביל לעורר אח המדות ובעת התלהבות המדות אז המוחין מתעלמים כו', וע"כ העיקר בזה הוא המדות כו', ולכן בכללות ה"ז בחי' מורגש לבד היינו בחי' מדות רק שהן מצד השכל המולידן כו'.
אך בחי' פנימיות המוחין הוא ההתבוננות בעצמות אוא"ס איך שאוא"ס קדוש ומובדל מהעולמות הן בעולמות התחתונים (היינו עולמות בי"ע) והן בעולמות בי"ע, וכידוע בענין ג"פ קדוש כו', ובבחי' ההפלאה ורוממות דאוא"ס כמו שהוא מרומם ומנושא מצ"ע ובאופן ההפלאה כו' (וכמו"כ בהשגת ענינים נעלים דאוא"ס וכמו באוא"ס שלפני הצמצום וכה"ג). גם בחי' פנימיות המוחין הוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.