א'רכח
השכל אז הוא מחויב במצות מה"ת, והוא בהיותו בן י"ג שנה שאז נשלם בהגדלה זו היינו בבחי' המורגש שמצד השכל כו' (ובזה יש אח"כ בחי' קטנות וגדלות כו' וכמשי"ת).
וכמו"כ הוא ברוחניות דיש אהוי"ר טבעיות שאין בהם שכל ודעת כלל, וכמו שאנו רואין שיש כמה בנ"א שבטבעם מתפעלים באהבה לאלקות בלי שום השגה והתבוננות כלל, והיא התפעלות חיצוניות שאין בה ממש דמיד חולף ועובר ואינו פועל בו איזה פעולה ניכרת כו', ומ"מ ה"ה מתפעל באהבה והוא באופן אחר מזה שאינו מתפעל כו', וזהו בחי' העלם המורגש שבמדות כו'. אמנם בחי' הגילוי בזה הוא כאשר יש בזה איזה התבוננות וכמו כי אתה אבינו וכמו לאהבה כו' כי הוא חייך כו' כנ"ל, וכן ביראה מ"ש יראו מה' כל הארץ כו' כי הוא אמר ויהי כו'. אך זהו בכללות בחי' המורגש שבמדות דהעיקר בזה הוא התעוררות ההטבעה והוא אהבת החיות ויראת ההעדר כו', והשכל הוא רק שמתבונן שזהו החיות שלו כו' כנ"ל, וה"ז המורגש שבמדות רק שהוא בבחי' גילוי כו'. וזו עצמה היא בחי' ההעלם דמורגש שמצד השכל שהרי מ"מ יש כאן הכרת השכל כו', והולך וגדול עד שיהי' בחי' הכרה שכליות ושעי"ז יתעורר באהבה מצד מעלת הדבר כו'. וזהו בחי' הגילוי שבהמורגש שמצד השכל שההתעוררות ע"י התבוננות אלקי
כו', אם שההתבוננות היא בענין התהוות העולמות איך שכללות ההתהוות הוא רק מהארה לבד, וכמו מלכותך מכ"ע דמלך שמו נק' עליהם בבחי' התפשטות שמו לבד, ואינו כדמיון הנשמה המתלבשת בגוף שהחיות מתלבש בגוף ממש להחיותו עד שמתפעל ממקרי הגוף כו', אבל למעלה אינו כן כי הוא קדוש ומובדל כו'. והגם שע"י חטא ועון נעשה סילוק האור (והיינו בבחי' האו"פ וגם האו"מ הוא בבחי' העלם ביותר כו' וכידוע בענין סליק לעילא ולעילא כו'), אין זה בבחי' התפעלות בהאור, כ"א כאשר הכלי אינה ראוי' מסתלק האור אבל לא שמתפעל מזה כו' ועמ"ש בד"ה ארדה נא דרוה"ב. ומ"ש מחטו לי שהחטא הוא כמחט בבשר החי כו', זהו בבחי' הארה דהארה מבחי' חיצוניות הכלים כו', דמה שבא בבחי' התלבשות ממש בהעולמות הוא בחי' הארה מצומצמת ביותר כו', והן בחי' צירופי אותיות הדבור בבחי' כח הפועל בנפעל כו' כמשנת"ל. וע"י אריכת ההתבוננות בזה מתעורר באהבה ותשוקה גדולה להיות גילוי אלקות בעולם והיינו שיהי' הגילוי ממדרי' עליונות שאז יהי' הגילוי בעולם כו' (וע"ד שנת"ל דמדות עליונות הן
בבחי' קירוב וההשפעה מהם היא בבחי' גילוי כו', ועם היות שמזה א"א להיות התהוות העולם כנ"ל, מ"מ לאחר שנתהווה העולם יכול להיות הגילוי כו', וכמו שהי' גילוי אלקות בבהמק"ד אכן יש הוי' במקום הזה לית דין אתר הדיוט כו' וכמ"ש במ"א). וכמו"כ כשמתבונן בגדולת ה' בענין ההתהוות איך שהוא ענין נפלא מאד כו' וכמשנת"ל, ועכ"ז כתי' עושה פלא שאצלו ית' הוא בבחי' עשי' לבד כו', וגם כל הגילוים אפי' בעולמות הנפלאים והיינו בבחי' עלמין סתימין כו' ה"ז בבחי' עשי' לבד כו' וכמ"ש במ"א, שעי"ז מתפעל מאד על אלקות כו'. או שההתבוננות היא שמתבונן באיזה השגה אלקית שהו"ע הדעת לידע את ה' בידיעה והשגה טובה באיזה ענין אלקי (כמו באורות וכלים ובפרטי המדרי' בע"ס דאצי' ובפרטי העולמות העליונים כו', והיינו בהענינים עצמן לא בבחי' השייכות אל העולמות כו'), שבהשגה טובה ובהעמקת הדעת נרגש מאד בנפשו היוקר והעילוי בענין האלקי ונעשה בבחי' קירוב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.