א'רכז

החיים חיי העולם בכלל וחיי נפשו בפרט כו', ויתבונן ביוקר ענין החיות האלקי דמבשרי אחזה ביוקר חיות נפשו שכל הגילוים הוא מחיות הנפש וגוף בלא חיות אינו כלום ואדרבא הוא דבר נמאס כו' וכל מעלתו הוא רק מצד החיות כו', ולכן אוהב האדם חיות נפשו וחפץ מאד בגילוי החיות כו', וכ"ש בבחי' החיות האלקי שזהו החיים האמיתים כו', שמתעורר עי"ז באהבה אל האור והחיות האלקי כו'. וכ"ז עם היות שזהו השגה והתבוננות ה"ז רק לעורר את ההטבעה שבו, שבטבעו ה"ה אוהב את החיות וכשמתבונן איך כי הוא חייך ה"ה מתעורר באהבה כו', ואין ההשגה גדולה בזה, כי אין זה שמשיג איזה ענין אלקי ושיורגש בנפשו הטוב והעילוי דאלקות מצ"ע ושמשו"ז יהי' נמשך באהבה כו', רק מה שמתבונן שהאלקות הוא החיות שלו והיוקר בענין החיות כו' ה"ז קטנות ההשגה והוא רק לעורר ההטבעה לבד כו'.

אמנם בחי' המורגש שמצד השכל הוא שיהי' התעוררות ע"י הכרה שכלית מה שמכיר בשכלו טוב הדבר כו', וגם בזה יש כמו חילוקי מדרי' בנשמה וכמו תוכן רוחות ה' והיינו בבחי' המושכל שבמדות כו', שיש שכל אלקי שמתפעל מזה דוקא שאין זולתו מתפעל בזה כו', והוא כפי אופן בחי' המוחין של כל נשמה כו', והגדלה זו בבחי' המושכל שבמדות (והוא בחי' המורגש שמצד השכל), והוא בי"ג שנה שאז מתחייב במצות מפני שאז יש בו הכרה שכליות בטוב ורע, והגם שגם מקודם הוא יודע בטו"ר היינו שזה טוב וזה רע ונמשך אל הטוב כו', מ"מ אין לו הבחנה עדיין בעצם ענין הטוב והרע, שמה שהוא טוב הוא דבר נעלה מאד וצריכים להשתדל להשיגו ולשמור אותו כו', ומה שהוא רע הוא דבר שפל ופחות מאד וצריכים להזהר מזה כו'. ובמ"א מבו' משל ע"ז כמו בעשירות ועניות ר"ל שגם הקטן יודע שעשירות הוא טוב ועניות רע, ומ"מ אינו יודע את הטוב בזה שמשו"ז ישתדל להשיג את העושר ולשמור המעות וכה"ג כו'. וכמו"כ הוא ברוחניות שהגם שהוא יודע בטו"ר מ"מ אין לו הבחנה והכרה במעלת הטוב כו', ובי"ג

שנה יש בו הבחנה והכרה במעלת הטוב מה שהוא טוב בעיני ה' ושבזה צריך להשתדל כו', וההיפוך להזהר מדבר הרע בעיניו כו', ויש לו הכרה בענין שכר ועונש (דהעבודה הו"ע הקירוב שע"י מ"ע וההיפך בל"ת כו'), ולכן אז דוקא מתחייב בקיום המצות כו'. והנה חינוך במצות הוא קודם לי"ג שנה ושיעור חינוך הוא לפי הבנתו ולפי חריפותו וידיעתו כו' כמ"ש בש"ע או"ח סי' שמ"ג (ונר' דבמל"ת אם רק מבין מה שאומרים זה אסור, ובמ"ע הוא שיודע קצת מעלת הדבר כו'). הענין הוא דהנה בהגדלת המדות יש בזה העלם וגילוי הן בהמורגש דמדות והן בהמורגש שמצד השכל כו', וכמו בגשמיות הרי ביניקה יש התגלות המדות קצת שהן ניכרים כו', וגם נראה בו איזה הכרה שכליות כו' כנ"ל רק שזהו עדיין בהעלם, ואח"כ היניקה אז הוא התגלות המדות ויש בהם קצת שכל עד בן ה' ובן ו' שמקחן מקח כו', מפני שהוא בהכרת השכל כו', זהו בחי' הגילוי דמורגש שבמדות כו', דעם היות שזהו שמכיר שזה טוב כו', מ"מ המדות עיקרן הן מצד ההטבעה כי אינו מכיר עדיין במעלת הטוב רק זה שהוא טוב כו', ובהמורגש שמצד השכל

ה"ז בחי' העלם עדיין כי אין זה הכרה שכליות עד להכיר מעלת הטוב ושמשו"ז יומשך אל הדבר כו', ולהיות שיש כאן עכ"פ הכרת השכל לכן חל עליו מצות חינוך מד"ס, אבל כאשר יודע מעלת הטוב וגרעון הרע ומשו"ז יומשך אל הטוב ויברח מן הרע כו', זהו בחי' גילוי המורגש שמצד