א'רכה
השכל והן שלהן הן כו' וע"כ אז מקחן מקח כו', והגדלה זאת היא במשך הזמן שמתגדל השכל ועי"ז מתגדלים המדות כו'. אך הגדלת השכל הוא בחי' המוחין השייכים אל המדות כו', והגדלה זו משתלמת עד י"ג שנה שאז הוא בבחי' איש דהיינו שלימות המדות בהגדלתן ע"י השכל כו' (וברוחניות במדות דנה"א עד י"ג שנה הוא בחי' עבור עדיין, והגדלת המדות ע"י המוחין הוא מי"ג שנה והילך כו' וכמשי"ת). ובחי' מושכל הוא הגדלת המוחין עצמן שעי"ז ישתנו המדות מטבעם בתולדתם כו', והגדלה זו בד"כ עד כ' שנה, ולכן אז יכול למכור בנכסי אביו כו' וכמשי"ת.
והדוגמא מכ"ז יובן בנשמה האלקית שיש בה הג' מדרי' דמוטבע מורגש ומושכל, והוא הגדלת המוחין והמדות דנה"א בהג' זמנים דעיבור יניקה ומוחין כו', דכמו בגשמיות יש טבע המדות בהאדם כמו בנשמה האלקית דשרשה מבחי' ז"א דאצי' בחי' אור זרוע לצדיק כו', בהכרח שיש בכל א' כמו טבע ממש לירא ולפחד מדבר רע המזיק לנפשו ולאהוב הטוב שהוא מחי' לנפשו, והן בחי' היראה והאהבה אלקית להיות סור מרע מצד היראה והפחד אלקי שבו, ולהיות עשה טוב מצד האהבה שבנפשו כו', וזה כמו טבע ממש בנה"א כו', רק שיש לכל א' אופן מיוחד כטבע המדות בגשמיות לב רך או קשה רחמני ואכזרי שפלות והתנשאות כו', כמו"כ הוא ברוחניות דתוכן לבות ה' אין לב א' דומה לחבירו באור האלקי במדות דנשמתו כו'. וכידוע בענין שבעת קני המנורה שהן שבע מדות מקור נש"י שיש עובד מאהבה ויש עובד ביראה כו', ובכאו"א ישנם כל המדות רק שבזה מדת האהבה בהתגלות ומדת היראה כלולה בה בהעלם כו', וכמו באברהם שהי' בבחי' אהבה וכמ"ש אברהם אוהבי כתי' בי' עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כו', וכן
ביצחק שהי' בהתגלות בבחי' יראה והאהבה כלולה בהעלם כו' וכמ"ש במ"א, וטבע המדות כמו שנולד ממקור חוצבו בלי ישונה גם כשיזקין ויוסף דעת וחכ' באלקות הכל יהי' ע"ד טבע המדות שבנשמתו אם מחסדים או מגבורות כו'. ובחי' מוטבע הוא שהמדות הן בתכלית ההעלם ואינם ניכרים ונגלים כלל, רק המעשה בפו"מ שהוא סו"מ וע"ט בפועל ובתוקף גדול שלא יסור אפי' זיז כ"ש כו', ובודאי יש בזה מהמדות דאהוי"ר רק שהן בהעלם ביותר ואינו נרגש כלל כו', ויש שהוא בהתגלות יותר והוא שמפחד מדבר האסור ומנגד לאלקות ויעשה כמה זהירות בגדרים וסייגים שלא יבוא ח"ו לדבר איסור, וקיום המצות יקר אצלו מאד וירדוף אחר זה וגם תשמישי מצוה ותשמישי קדושה יקר אצלו מאד כו', והכל לא ע"י עבודה בהתעוררות אהוי"ר כ"א שזהו כמו טבע בנפשו כו', והיינו שהאהוי"ר המוטבעת בנה"א ממקור חוצבה אצלו בהתגלות כו', רק שהן בקטנות מאד שאינם בבחי' אהוי"ר ממש רק בהנוגע למעשה לבד כו'. גם ענין מוטבע הוא תמימות שבלב וכמו ומצאת את לבבו נאמן לפניך (הנק' ערנשטקייט) שאין בזה התפעלות הלב
באהוי"ר רק שהוא תמים בלבו שאין לו רק לב א' לאלקות לבד, והוא בדרך ממילא שאין בזה שום עבודה ויגיעה כ"א שהוא כך בדרך ממילא וכמו אמונה פשוטה כו', רק שאמונה הוא בבחי' מקיף ותמימות הלב הוא בבחי' פנימי כו', וכמו פרומקייט טבעית שהיא למעשה בפועל כן תמימות הלב היא במדות היינו בהטיית נפשו שההטי' שלו היא רק לאלקות ולטוב ואינו עולה בלבו ובדעתו לחשוב אחרת כלל כו'. וכ"ז אינו במורגש בנפשו כלל כי אין זה ע"י התפעלות בנפשו באיזה ענין אלקי, ואין בזה איזה החזקת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.