א'ריט

וכתי' תשמרו להקריב לי כו', והיינו שע"י המצות בכלל וע"י הקרבנות בפרט עושין וממשיכים את הג"ע כו', ולכן נמשלו המצות לנרות כמ"ש כי נר מצוה כו', כמו שע"י שמדליקין את הנרות נתמלא הבית אור וזיו, כך ע"י עשיית המצות נמשך זיו בג"ע כו' (וכמו שהנשמות נק' נרות כמ"ש נר ה' נשמת אדם שהן מאירין את העולם התחתון שע"ז הוא תכלית ירידת הנשמות למטה כו' כמשנת"ל, כמו"כ הנרות דמצות מאירים את הג"ע כו'), וכמ"ש בתו"א ד"ה ואתה תצוה, ומי שלא עשה טוב מימיו ה"ה חסר חלק העונג והזיו שמחמת מע"ט שהי' עושה, ואפי' חסר המצות יום א' חסר ההמשכה כו'. ולכאו' אינו מובן והלא הג"ע נברא קודם שנבה"ע וכדאי' במד"ר שבעה דברים קדמו לעולם וא' מהם ג"ע כו' וכמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן כו', וא"כ מהו ענין שהג"ע נעשה ע"י המצות כו'. אך צ"ל תחלה מה"ע דג"ע, הנה ג"ע הוא מבחי' בינה שבמל' כמ"ש בע"ח שער ציור העולמות, דזהו ההפרש בין ג"ע לכללות העולמות דההתלבשות בהם הוא רק מבחי' ז"ת, ובד"כ הוא בחי' נה"י לבד, ובפרטיות הוא בחי' מל' שבמל' לבד שנעשה בבחי'

כתר כו' כמשנת"ל, ובג"ע מאיר בחי' ג"ר כו' וכמשנת"ל (ד"ה וישב יעקב), ולכן הגילוי דכללות העולמות הוא בחי' המציאות בלבד והגילוי דג"ע הוא בחי' מהות האור כו' וכמש"ש. והנה געה"ע הוא בעולם הבריאה מאיר שם בחי' ג"ר דמל' דאצי' כו', ועיקר הגילוי הוא בחי' בינה שבמל' ובתוכה מלובש בחי' כו"ח שבמל', ונת"ל (ד"ה שמור את יוה"ש) דבינה נק' שביעאה שכוללת כל הג"ר, וגעה"ע שבעולם הברי' הוא בחי' כח"ב דברי' היכל קדק"ד דברי' שזהו ג"כ בחי' שביעאה כו', ולכן בגעה"ע מאיר בחי' בינה שבמל' בחי' שביעאה כו', וזהו ויטע ה' אלקים גן כו' דהשם דבינה הוא הוי' בניקוד אלקים כו', וזהו בחי' ג"ע מצ"ע דהיינו המשכת בחי' בינה שמאיר שם תמיד שאין זה המשכה שע"י עבודה כ"א זהו הברי' דג"ע כו', וגם הנשמות מתענגים בג"ע שהרי הנשמות קודם בואם לעוה"ז מקומם הוא בגעה"ע, וכמ"ש בלק"ת בד"ה במדב"ס באה"מ בענין מאין באת כו', והיינו בבחי' הגילוי שבג"ע מצ"ע כו'.

והנה העיקר הוא בג"ע התענוג שמתענגים על אלקות כו', והתענוג הוא בחי' כתר שבמל' וכמשנת"ל שהוא בחי' הרצון והתענוג במלוכה כו', והיינו דההמשכה בג"ע הוא מבחי' הכתר רק שזהו כמו שמתלבש בבינה כו', ולכן התענוג הוא בהשגה דוקא, והרי עיקר גילוי התענוג הוא בחכ' כו', רק דשם הוא למעלה מהשגה ובהתלבשות בבינה ה"ז בא בבחי' השגה כו' (ולפי משנת"ל שיש ב' מדריגות בבחי' המל', הא' התגלות התנשאות עצמו והוא בחי' התענוג כו', והב' רצון הגלוי כו', י"ל דשרש ההמשכה בעולמות הוא מבחי' הרצון כו', דמה שהוא בבחי' מקור לעולמות הוא בחי' מל' שבמל' כנ"ל, ושרש ההמשכה הוא מבחי' כתר מל' בחי' אני ראשון כו' והיינו מבחי' רצון הגלוי כו', וההמשכה דג"ע שרשה מבחי' התענוג שבבחי' כתר מל', ולכן ההמשכה היא בחי' בינה שבמל' כו'). ושרש שרשו של ההמשכה הוא מבחי' כתר דאצי', וכמשנת"ל בענין אני ראשון ואני אחרון דבכללות זהו בחי' כתר ומל', דשרש ההמשכה היא מבחי' כתר ותחלת ההמשכה היא בחכ' שהיא ראשית ההתגלות כו' ומצטייר יותר בבינה כו', ומחו"ב

נמשך לז"א עד שנמשך למל' כו'. וכמו"כ הוא ההמשכה בג"ע דהתענוג הוא מבחי' הכתר שלמעלה מחכ' ומתלבש בחכ' כו' וכמשנת"ל (ד"ה שופטים