א'ריז

בבחי' מקיף עדיין כו', וההתהוות בפועל בבחי' קירוב הן האותיות והצירופים הפרטים שהן כחות הפרטים שהן בחי' פעולות פרטיות כו' כמו שנת' שם). והנה מה שנעשה כתר לברי' זהו לאחר הפרסא שבין אצי' לברי' כו', והיינו דוקא לאחר התעלמות האור אז דוקא אפשר להיות בבחי' כתר לברי' ע"י בקיעת הפרסא כו', וידוע דהתעלמות זהו גופא הוא ע"י ההתנשאות דבחי' מל', דענין ההתנשאות הוא בחי' הבדלה והתעלמות כו' וכמשנת"ל (ד"ה ביום השמע"צ), וכמ"ש בלקו"ת בהבי' דמי מנה בענין והים עומד עליהם כו' (והמובן שם דהכוונה על בחי' מל' כמו שהיא באצי' בבחי' התנשאות עצמי כו', ולכאו' הרי התנשאות עצמי הוא בחי' עצמות לא בחי' אור כו' וא"כ ה"ז למעלה מבחי' התעלמות כו', רק מה שהוא בבחי' התעלמות בעצמו לא להעלים דבר כו'. י"ל דבבחי' מל' להיות שזהו ההתגלות דהתנשאות עצמו כנ"ל שייך בזה התעלמות שמעלים כו', גם י"ל שמעלים על הכחות שהן האורות והגילוים שמתעלמים בהעצם כו', וכמ"ש במ"א בטבע מוחין דגדלות לעכב בעצמו מפני שהן בבחי' הבדלה כו'), והיינו דבחי' התנשאות

עצמי דבחי' כתר מל' עי"ז דוקא נעשה בחי' הצמצום והריחוק שיוכל להיות הבריאה מאין ליש (מבחי' מל' שבמל' כו'), וזהו אמיתית קיומם אחר התהוותם כו', וכידוע במ"ש יראת ה' לחיים שהמלאכים מפני היראה אלקית שעליהם חיים וקיימים יותר וכמו שא' ומוראך עליהם כו'. ולפ"ז יתפרש מ"ש בראשית ברא וכן ששת ימים עשה כו' בהע"ס דמל', דבכדי שתהי' ההמשכה מבחי' כתר מל' בבחי' מל' שבמל' להיות ההתהוות זהו ע"י אמצעית הע"ס דמל' כו', דבחי' כתר מל' הוא בחי' התנשאות עצמי שזהו בחי' העלם כו', וגם בחי' הרצון דכתר מל' עם היות שהוא בחי' רצון גלוי כ"ז הוא עדיין במדרי' האצי' כו', שבאצי' הוא בחי' רצון גלוי, אבל לגבי בי"ע ה"ז בחי' העלם עדיין כו', ואינו בבחי' מקור ממש לבי"ע כו', וראשית ההתגלות הוא בבחי' חכ' שבמל' שזהו המאמר דבראשית כו', ומתגלה יותר בבחי' המדות שבמל' שז"ע ששת ימים עשה כו', עד שבא בבחי' מל' שבמל' שנעשה בחי' כתר לברי' בבחי' התנשאות על עם בבחי' מקיף עליהם להיות בבחי' מקור כו' (וג"ז הוא בבחי' מקור כללי עדיין כו' כנ"ל). וזהו אני ראשון אני אותיות אין והוא בחי' אין דכתר כו'.

ויובן זה בבחי' מל' דאני ראשון הוא בחי' כתר מל' שנק' ראשון שבבחי' הבדלה עדיין כו', דחכ' נק' ראשית שהוא בחי' ראשית ההתגלות מבחי' ההעלם דאין דכתר כו', דכמו"כ הוא בחי' חכ' שבמל' שהוא ההתגלות דבחי' כתר מל' שנק' ראשון שמובדל עדיין כו', ומ"ש אני היפך אתוון אין קאי על בחי' החכ' שהוא ההתגלות מהעלם הכתר כו'. וזהו אני ראשון בחי' כתר וחכ' היינו כמו שהחכ' מיוחדת בכתר כו', וי"ל לפי שבחכ' עדיין ג"כ בבחי' פשיטות ובבחי' נקודה עדיין (רק שהיא בחי' נקודה דנעיץ כו') כנ"ל, לכן ה"ז כולל אותם ואו' אני ראשון כו', ואני אחרון הוא בחי' מל' שבמל' שנעשה בבחי' כתר לברי' בבחי' התנשאות ובבחי' מקיף על עולם הברי' כו'. וכך הוא בכל עולם ועולם כמו שמבחי' מל' דברי' נעשה כתר ליצי' שזהו בחי' מל' שבמל' דברי' כו', והיינו דבחי' כתר וחכ' שבמל' דברי' נק' אני ראשון, ומל' שבמל' שנעשה כתר ליצי' זהו אני אחרון כו', וכן מל' דיצי' שנעשה כתר לעשי' כו' עד בחי' מל' שבמל' שהוא בחי' כתר וראש ושרש לעולם עשי' שעז"נ ומלכותו בכל משלה כו', ובחי'