א'רטו

מעלת נפשו בעצם כו', וכמו"כ מדת המלוכה הוא מצד מעלת הנפש שהוא מרומם בעצם ומשו"ז יש בו תוקף הממשלה וההתנשאות כו', ועמ"ש מזה במ"א בד"ה שמח תשמח רנ"ז. ומ"מ הוא בא בבחי' כח נבדל מהנפש כו' (דכן הוא בכל דבר שבא מן העצמי ה"ז בא בבחי' נבדל דוקא כו'), ולכן המדות שהן בבחי' גילוי מהנפש הרי ההתגלות שלהם הוא ג"כ בבחי' קירוב ובבחי' גילוי או"פ כו', ומדת המל' שהוא בחי' כח נבדל ה"ז בא בבחי' ריחוק ובבחי' מקיף לבד כו', ולכן נק' המל' בשם עטרה, ועיקר ענין המלוכה הוא הכתר מל' והיינו כעטרה המקפת על הראש בבחי' מקיף לבד כו' ובאה על נבדלים ונפרדים דוקא כו' כידוע. והדוגמא מזה יובן למעלה דהתהוות העולמות לא הי' אפשר להיות מהמדות העליונות שהן בבחי' גילוי ההעלם מאוא"ס המאציל וההשפעה מהם הוא בבחי' גילוי ובבחי' קירוב כו', כ"א מבחי' מל' שבא בבחי' נבדל, גם בחי' התנשאות שהו"ע המלך המרומם לבדו כו', ה"ז ג"כ בבחי' כח נבדל מן העצמות כבי' ובא בבחי' ריחוק בבחי' מקיף לבד כו', ולכן התהוות העולמות הוא מבחי' מל' דוקא כו'.

והנה לכאו' צ"ל והלא כתי' בראשית ברא אלקים וראשית הוא בחי' חכ' כנ"ל, הרי ההתהוות הוא מבחי' חכ', וכמו שת"י בחוכמתא ברא כו' וכמ"ש כולם בחכמה עשית כו'. אך הענין דהנה ידוע (ונת' ג"כ לעיל ד"ה ראשי המטות) דאצי' הוא בחי' ממוצע בין אוא"ס המאציל אל הנבראים כו', דתכלית הכוונה דאוא"ס הוא ההתהוות דבי"ע כו' (שהרי הכוונה בהתהוות העולמות הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים כו', וכוונה זו נשלם בעולמות בי"ע דוקא וכמשנת"ל בכ"ד), והגם דכתר דאצי' הוא רצון פרטי להתהוות האצי' כו', מ"מ עיקר הכוונה בזה הוא שיהי' התהוות בי"ע כו', וכמ"ש בסש"ב פל"ו שאין הכוונה בשביל האצי' הואיל כו'. וז"ש כל אשר חפץ ה' עשה דבחי' עשי' והתהוות היש זהו מבחי' חפץ ורצון ה' כו', כי הרצון דאוא"ס ב"ה הוא בהתהוות היש דוקא כו', רק בכדי שיהי' הרצון בערך להיות בבחי' מקור ליש, והיינו שיהי' בחי' רצון גלוי על מציאות יש כו' ויהי' בערך להיות בחי' מקור ליש ע"ז הוא האמצעי דאצי' כו', דהנה בחי' הכתר הוא למעלה מבחי' הגילוי עדיין, דעם היות שהוא

בחי' רצון להתהוות ה"ז בתכלית ההעלם עדיין ונק' סדכ"ס שסתום גם מבחי' חו"ב, וכ"ש שהוא סתום לגמרי לגבי בי"ע ואינו בגדר רצון גלוי להתהוות היש כו', וכ"ש שאינו בגדר ערך להיות מקור ליש כו', וכמשנת"ל שעם היותו ראשון לנאצלים ה"ה מובדל מהם וכ"ש מבי"ע כו', וע"י הע"ס דאצי' בא הרצון ממדרי' למדרי' עד בחי' מל' דאצי' שהוא בחי' רצון גלוי להתהוות בי"ע ובערך להיות בבחי' מקור להם כו'. וראשית התגלות הרצון הוא בבחי' חכ' שנק' ראשית שהיא בחי' מקבל מראשון כו', והיינו מפני שהחכ' מאין תמצא מבחי' אין דכתר והיא ראשית הגילוי מעצמות העלם הכתר כו', וזהו בראשית ברא דבחי' חכ' הוא בחי' התגלות הרצון מבחי' הכתר כו', דכמו שבא בבחי' חכ' ה"ז בחי' ראשית שיש לו שייכות לבחי' אחרית שהוא בחי' מל' כו'. ומ"מ בחכ' הוא בבחי' פשיטות עדיין ומצטייר יותר בבחי' בינה כו', שז"ע כולם בחכ' עשית בינה כו' וכמשנת"ל ד"ה אחת שאלתי וכנ"ל. ובפלה"ר שע"ג פ"ב הביא בשם הזהר בראשית גלופי אגליף ההוא סתימאה קדישא (כתר) גו מעוי דחד טמירא (דעת שבחכ') דנקיד בנקודה דנעיץ כו', והיינו ההמשכה מהכתר אל החכ', וכ' דחכ' נק' נקודה דנעיץ להיותה דבוק