א'ריג

ולהבין כ"ז צ"ל ענין הגילוי דג"ע, דהנה ידוע דג"ע הוא גילוי אור האצי' וכמ"ש ויטע הוי' אלקים גן בעדן כו' נא' ש' מלא הוי' אלקים כו', דהתהוות העולמות הוא מש' אלקים, דמש' הוי' לא הי' אפשר להיות התהוות העולמות כ"א ע"י ש' אלקים המעלים ומסתיר על האור דש' הוי' דאצי', דאור האצילות בא באופן ומהות אחר מכמו שהוא באצי' כו' (וההסתר הוא רק לגבי הנבראים, מ"מ לגבי הנבראים ה"ז בחי' הסתר ועי"ז דוקא נעשו בבחי' יש כו', וכמשנת"ל באורך בענין הגבורות וצמצומים דמל' כו'), ובג"ע נא' ש' מלא הוי' אלקים היינו דבג"ע מאיר בחי' אור הוי' דאצי' כו'. והנה ג"ע בעצם הוא בבריאה היינו געה"ע וגעה"ת בעשי' כו', ולכאו' איך אפשר להיות גילוי אור האצי' בברי' וכ"ש בעשי' כו', והרי ידוע דמה שאור האצי' א"ס להתפשטותו הוא רק במדרי' האצי' אבל לא שנמשך לבי"ע כו', והארת האצי' שבא לבי"ע ה"ז בחי' אור של תולדה בלבד ע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע כו', ואיך יכול להיות המשכת אור האצי' בבי"ע כו', ואיך אפשר שהנשמות דבי"ע יקבלו אור האצי' להנות

מזיו השכינה ולא יתבטלו במציאותם כו'. ויש להקדים תחלה ביאור הפסוק אני ראשון ואני אחרון כו', אני ראשון הוא לפני כל ההשתל' והוא רק בבחי' מקור להשתל' ואני אחרון הוא סוף כל ההשתל' כו'. דהנה ידוע ההפרש בין ראשית לראשון דראשית ל' נוק' בחי' מקבל וראשון ל' דכר בחי' מקור המשפיע כו', ועם היות דראשית הוא ג"כ ראשית לאיזה דבר ה"ז ג"כ בחי' משפיע כו', הנה להיות דראשית הוא בחי' מקבל ע"כ גם בזה שהוא משפיע הוא בבחי' קירוב ובבחי' שייכות אל הדבר שלמטה ממנו כו', וראשון הוא שבבחי' הבדלה כו', וכמ"ש בפרש"י עה"ת בפסוק בראשית אין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתי' שאחרי' (משא"כ בראשונה כו'), והיינו דראשית דבוק אל האחרות שהן בערך זל"ז כו', אבל ראשון הוא שמובדל עדיין מן הראשית והאחרות כו'. והוא בחי' כתר וחכ', דחכ' נק' ראשית כמ"ש ראשית חכ' כו' שהיא ראשית ההשתל' ובבחי' קירוב ודביקות בהם כו', וכמ"ש בפלח הרמון ש"ג פ"ב שהחכ' מתפשטת בספירות כטפה מן המוח המשתלשלת ונעשית גלם לכל ההויות הנמשכות ממנה כו', דהרי החכ' היא ג"כ למעלה

מכל הספי' בבחי' הבדלת המעלה כו' וכמשנת"ל (ד"ה אחת שאלתי) בענין אפריון כו' מעצי הלבנון כו' דכל הציורים הן בנקודת החכ' מפני שהיא מובדלת עדיין כו', ומ"מ ה"ז בבחי' או"פ ובבחי' ערך אל כל הספי' שהיא דבוקה ומיוחדת עם כולם כו' (דבאמת בחי' החכ' היא מה שאוא"ס עצומ"ה צמצום עצמו כבי' ובא באופן כזה להיות בערך כל הספי' (וגם כל הנבראים) להתאחד ולהתדבק עמהם כו' וזהו מדרי' החכ' כו', וע"ד המשל שבמד"ר דמראות גדולות ומראות קטנות המבו' בלק"ת ד"ה ויקח קרח, והוא באוא"ס המתלבש בחכ' כו', כמו"כ הוא בחכ' בעצם מהותה שזהו בחי' עצמות א"ס ב"ה שבא באופן כזה להיות בהשגת הנמצאים כו' ועמשנת"ל ד"ה דרשו ה' בהמצאו). אבל הכתר עם היותו ראשון לנאצלים אינו דבוק עמהם והוא בבחי' הבדלה מהם כו', וזהו שנק' ראשון ולא ראשית שאינו בבחי' מקבל רק שזהו בחי' שנאצל מא"ס ב"ה להיות ראשון לנאצלים כו', והיינו בחי' הרצון בעולמות שזהו בחי' כתר הכללי מה שעלה ברצונו להאציל כו' או מה שסלק ברעותי' למיברי עלמא כו', וכתר הפרטי הוא הרצון באצי' וכן בבי"ע שזהו עיקר סיבת התהוות העולמות וההשתל' כו' (