א'ריב

הקבלת שכר כו', ובאמת לא על הרוחניות נצטוינו רק לעשות בפו"מ דוקא. ובזה יש יתרון מעלה לבנים על האבות, וכמ"ש ושמי ה' לא נודעתי להם, מפני שלא הי' להם מצות גשמיות כ"א ברוחניות, כמו בהכנסת אורחים וחפירת בארות ומקלות כו'. וא"כ הרי עיקר הקבלת שכר הוא על המעשה בפו"מ דוקא, וא"כ איך הוא הקבלת שכר בג"ע בבחי' אור הרוחני של המצוה על המעשה של המצוה שהיא למעלה מהרוחניות שלה, וכמארז"ל שכר מצוה מצוה היינו עצם המצוה עצמה כו'.

(והגם דע"י מעשה המצוה נמשך ג"כ תוס' אור בגעה"ת עכ"פ שיש בזה ג"כ יתרון כנ"ל, ועמשנת"ל ד"ה מי מנה ההפרש בין געה"ע וגעה"ת, נר' דהמשכת האור בג"ע הגם שזהו ע"י מעשה המצוה ובכוונה לבד אם לא יהי' ח"ו המעשה בפו"מ לא ימשיך כלום ולא יקבל שום שכר ואדרבא כו' (אם לא באנוס ר"ל שא"א לו לקיים המצוה בפועל כו'), מ"מ תלוי ההמשכה בהכוונה שעם המעשה, דכאשר מעהמ"צ היא בכוונה אז דוקא נמשך עי"ז תוס' אור בג"ע כו', וכאשר הכוונה היא עפ"י הסוד הפנימי שבהמצוה ובהעבודה הפרטיות שבכל מצוה, כמו לשעבד הלב והמוח במצות תפילין וכה"ג בכל המצות, ממשיכים תוס' אור בגעה"ע, וכאשר הכוונה היא רק בבחי' קבעומ"ש (וכמ"ש בסש"ב פמ"א שצ"ל ב' הכוונות כו') ממשיכים תוס' אור בגעה"ת כו', אבל בלי כוונה כלל וכמו פושעי ישראל שמלאים מצות כרמון כו' אינם ממשיכים תוס' אור בג"ע כו'. וזהו ההפרש בין ג"ע לעוה"ב, דעוה"ב הוא על עצם עשיית המצוה, ולכן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו', והשכר דג"ע הוא דוקא על המעשה עם הכוונה כו'. וי"ל דלהיות שהגילוי

דג"ע הוא האור דממכ"ע ולכן עיקר ההמשכה היא ע"י עבודה רוחניות כו', דבמדרי' ממכ"ע יש הפרש בין רוחניות לגשמיות כו', וע"כ הגם שגם בזה צ"ל מעשה דוקא (ועמשנת"ל ד"ה השמים כסאי), מ"מ צ"ל לזה גם עבודה רוחניות כו'. עוד זאת דבגילוי זה הרי צ"ל כלי אל האור דבחי' ממכ"ע ה"ז בבחי' אור בכלי כו', ועצם המעשה של המצוה אינו בבחי' כלי אל האור כו', וכמ"ש במ"א בענין המשכת העצמות שזהו דוקא בדבר גשמי שאינו בבחי' כלי, וכמו מעשה המצות שאינם בערך בחי' כלי לרצה"ע ובזה דוקא נמשך עצם הרצון כו', ולכן בעוה"ב שהוא גילוי בחי' אוא"ס הסובב ה"ז ע"י המעשה עצמה, אבל ג"ע שזהו גילוי בחי' ממכ"ע צ"ל כוונה עם המעשה כו'). והנה אמרז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כ"א בעוה"ב, וכמא' כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב אפי' פ"י שמלאים מצות כרמון כו'. וצ"ל דהרי ע"י המצות מתוסף אור בג"ע והרי יש שכר בג"ע קודם לעוה"ב כו'. ומהו ההפרש בין ג"ע לעוה"ב, אם מה שבעוה"ב יהיו נשמות בגופים, לכאו' מהו היתרון בזה דהרי נשמות בלא גופים שנהנין מזיו השכינה בג"ע ה"ז יותר

נעלה ממה שיהיו נשמות בגופים כו'. ובמה שא' שכר מצוה בהאי עלמא ליכא צ"ל הלא מקרא מלא דבר הכתוב שמתן שכרן של מצות הוא בהאי עלמא, וכמ"ש אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה כו', ואם לא תשמעו כו', והי' אם שמוע כו', וכתי' ראה נתתי כו' ברכה כו'. וגם צ"ל משארז"ל אלו דברים שהאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב וחשיב במשנה ה' דברים כו', וצ"ל למה יצאו אלו מן הכלל דכל המצות שכרם ליכא בהאי עלמא כו', ובמ"ש אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם כו' ודאי כל המצות בכלל כו', והראי' מכבוד או"א שמתן שכרה בצדה כו'.