א'ריא

דבר זה יהי' לעתיד כו', וזהו כמ"ש גבי מלחמת עמלק מחה אמחה דפי' אמחה בעצמי דוקא (דמ"ש תמחה את זכר עמלק הוא שהאדם ימחה בעבודתו כו' והוא רק בקלי' עמלק שמתחת השמים כו' וכמ"ש במ"א), ואו' מחה אמחה ל' עתיד שזה יהי' לעתיד דוקא כו', וכמו"כ מ"ש יחתו מריביו עיקר הענין יהי' לעתיד דוקא כו'. אך לכאו' אינו מובן שהרי לעתיד אז אהפוך אל כו' שזהו יותר ממ"ש יחתו מריביו שזהו מה שיתבטלו, אבל אז אהפוך הוא שהרע יהפך לטוב כו', וזהו ע"ד ולא אבה ה' לשמוע כו' ויהפוך ה' אלקיך לך כו' (ומ"מ מ"ש יחתו ה"ז יותר ממ"ש ולא אבה כו'), הרי מה שיתהפך לטוב ה"ז מדרי' גבוה יותר כו', וא"כ מהו אומרו יחתו כו' דקאי ג"כ על לעתיד כו'.

ולהבין כ"ז צ"ל ההפרש בין ג"ע לעוה"ב (ועמשנת"ל ד"ה וישב יעקב). דהנה ידוע דבג"ע נמשך תוס' אור תמיד ע"י מעשה המצות בעוה"ז דוקא כאשר נעשים בכוונה ורעו"ד כו', וכמ"ש באדה"ר וינחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ואמרז"ל לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה ל"ת שעי"ז נמשך תוס' אורות בג"ע כו', דהגם דבג"ע מאיר גילוי אור וכמ"ש ויטע הוי' אלקי' גן בעדן כו' שנא' ש' מלא, דהיינו שבג"ע מאיר אור עליון הרבה יותר מן האור שבעולמות כו', ובעולמות האור הוא בהעלם ובג"ע האור בגילוי כו', מ"מ שיהי' תוס' אור בג"ע ע"ז הוא העבודה כו', וכמו בגשמיות עבודת הגן הוא שתהי' הצמיחה בטוב יותר, והעבודה היא לסקל האבנים ולהשקות את הגן כו', כמו"כ הוא שע"י העבודה במל"ת ומ"ע נמשך תוס' אורות בג"ע כו' (ועמשנת"ל ד"ה פנחס). וזהו ההפרש בין מה שהנשמות קודם ירידתן בעוה"ז שהן בג"ע שזהו בבחי' ג"ע כמו שהוא מצ"ע כו', וע"י העבודה נמשך תוס' אור כו', ומ"מ י"ל שהגילוי הוא באותו המהות היינו הכל הגילוי דממכ"ע שזהו הגילוי דג"ע כמ"ש במ"א, רק שהגילוי הוא במדרי'

עליונה יותר כו' (בבה"ז פ' אחרי על מאה"ז דע"ז תנא אתעברית ה' עילאה, ובהגהות לשם משמע דהגילוי דג"ע מצ"ע הוא בחי' כח"ב דמל' רק שזהו כמו שמקבלת מז"א בבחי' אב"א, ומ"ש וינחהו בג"ע הוא להיות הגילוי בבחי' פנים בפנים כו', ובלק"ת ד"ה במדב"ס באה"מ דג"ע מצ"ע בריאה שבבריאה כו', וי"ל שזהו בחי' כח"ב דברי' דאי' בע"ח שער כסה"כ דתנה"י דמל' מאיר בכח"ב דברי' כו'). והנה ודאי דקיום המצות דאדה"ר לא היו מצות גשמיות כציצית ותפילין שלנו, וצ"ל דלעבדה ברמ"ח מ"ע היינו בבחי' הרוחניות דוקא דהיינו כמו שהן בשרשן באצי' שנק' מצות הוי' כו'. וכידוע שבדוגמא זאת הוא קיום המצות דאאע"ה דאמרז"ל קיים א"א כל התורה כו' שנא' עקב אשר שמע כו' מצותי חקותי כו', דהיינו ג"כ בשרש המצות העליונות כמו שהן למעלה בבחי' הרוחניות כו', דאיך אפשר לומר שקיים מצות תפילין בד' פרשיות כשלנו שנז' בהם יצי"מ כו', וכה"ג כל המצות שהן זכר ליצי"מ או שתלוים בארץ כו', רק שקיים כל המצות כמו שהן בשרשן למעלה באצי' כו'. ולפ"ז יש להבין בענין קבלת שכר המצות בתוס' אור

בג"ע, דלכאו' אינו בערך כלל לומר שמגשמיות המצות כתפילין וציצית בצמר וקלף הגשמי יהי' מזה תוס' אור אלקי בג"ע שהוא בתכלית הרוחניות כו', אם לא שנא' שמבחי' הרוחניות של המצות כמו שהן למעלה מוסיפים אור בג"ע כו' (וכידוע דעל כוונת המצות הקבלת שכר הוא בגעה"ע ועל מעשה המצות השכר בגעה"ת כו', ובלק"ת שם דגעה"ת שע"י עבודה למעלה מגעה"ע מצ"ע כו'), והוא עיקר