א'רי

אלקים עצמו יהי' בבחי' גילוי מצ"ע, דכמו"כ בנבראים הוא שחומר הנבראים יהי' לעתיד אלקות ממש כו' (והנפש יקבל אור וחיות מן הגוף כו' וכמ"ש במ"א). וי"ל שז"ע מ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי', אני ראשון הוא לפני כל ההשתל' דהיינו לפני הצמצום שהי' האוא"ס הבל"ג מאיר בגילוי כו', ואני אחרון הוא לאחר הצמצום שהגילוי הוא האור הבא במדה וגבול שמתצמצם ומתמעט ממדרי' למדרי' כו', דעם היות שנמשך האור בכל מקום הרי מתצמצם ומתמעט מאד כו', וענין אני ראשון ואני אחרון הו"ע היחוד דהוי' ואלקי' בשמים ממעל שזהו בחי' אני ראשון כו', ועל הארץ מתחת בחי' ואני אחרון כו', ומבלעדי באמצעותא אין אלקים כו', והוא בבחי' התהוות היש שמשם אלקים דבאמת הוא אלקות ממש כו', ודוקא כח ההעלם דש' אלקים הוא בחי' עצמות א"ס שז"ע ומבלעדי אין כו', ולעתיד יתגלה זאת שהאלקים יהי' בבחי' גילוי ויהי' מציאת היש אלקות ממש כו'. וזהו שאמרו במדרש אין עוד אפי' בחללו ש"ע דהיינו בחי' הצמצום והרשימו כו', דזהו התחדשות הענין דאין עוד דבחי' ההעלם עצמו יהי' בבחי' אור וגילוי כו'.

וביאור הענין יש להבין מ"ש הוי' יחתו מריביו עליו בשמים כו' ויתן עוז למלכו וירום קרן משיחו, וצ"ל חיבור הענינים זל"ז מ"ש ה' יחתו מריביו כו' ואח"כ ויתן עוז למלכו כו', גם מה"ע ויתן עוז למלכו וירום קרן משיחו דלפה"נ הן ב' ענינים כו'. גם צ"ל מ"ש הוי' יחתו מריביו הלא גבי ש' הוי' כתי' הוי' איש מלחמה וכתי' מלחמה לה' כו', ומאחר דשם שייך מלחמה איך יהי' משם יחתו מריביו כו', וממה שאו' מריביו משמע שהריב שלהם הוא נגד הוי' דוקא (וכמשי"ת), וא"כ ביותר אינו מובן איך הוי' גופא יחתו מריביו כו'. וצ"ל דהכוונה בש' הוי' זה הוא על ש' הוי' דלעילא כו', וכידוע דמ"ש הוי' איש מלחמה הוא בש' הוי' דלתתא שזהו ש' הוי' דז"א וזהו ה' איש כו' בחי' ז"א, אבל בש' הוי' דלעילא אינו שייך מלחמה כו', ואדרבא משם נמשך וכל אויביך יכרתו כו' (דכתר אותיות כרת כו' דמבחי' כתר הוא הכריתה והאבדון כו', ולכן ההוי' דברכת ולמלשינים הוא בניקוד קמץ כו' כנודע), וזהו הוי' יחתו מריביו דמש' הוי' דלעילא נמשך להיות יחתו כו' (ומ"ש מריביו דמשמע

שהן מריבים נגד הוי' זה ומ"מ הוי' יחתו מריביו כו', ית' לקמן בעזה"י). ולפ"ז צ"ל דעיקר ענין זה יהי' לעתיד שאז יהי' גילוי ש' הוי' דלעילא כו', וכידוע בענין שלעתיד יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, דיצחק בגימ' ח"פ הוי' דהוי' הח' הוא הש' הוי' דלעילא (בחי' שומר ההיקף כו' כמ"ש במ"א). וזהו דכינור של בהמק"ד הי' של ז' נימין ושל ימוה"ש יהי' של ח' נימין כו', כינור הוא כ"ו נר כ"ו בגימ' הוי', ושל בהמק"ד הי' של ז' נימין ז"פ הוי' והוא ההוי' דסדר השתל' כו' (יעקב בגימ' ז"פ הוי' כו'), ושל ימוהמ"ש של ח' נימין הוא גילוי ש' הוי' דלעילא כו' ואז יהי' אמיתית הענין דהוי' יחתו מריביו כו' (וכן הוא בכל ר"ה דכתי' ויהי היום ויבאו כו' להתיצב על הוי' כו' ונדחים ע"י הגילוי מלמעלה כו', להיות דבר"ה הוא ג"כ גילוי ש' הוי' דלעילא, שז"ע סליחת העונות שבר"ה ועשי"ת דכי עמך הסליחה כו' בחי' ש' הוי' שלמעלה מהשתל' כו', וזהו תקעו בחדש שופר גילוי אור חדש שלמעלה מהאור דסדר השתל' כו', בכסא ליום חגינו שנמשך ומתגלה בסכך הסוכה שהוא בחי' מקיף כו',

וע"כ גם אז נדחים כל המקטרגים כו'). וזהו שהפסוק מדבר הכל ל' עתיד יחתו וכן ויתן וירום הכל ל' עתיד מפני שאמיתית