א'רא

ומעמיק א"ע בעניני עוה"ז בתאוות זרות וכל חפצו ורצונו לזה ומה' שכוח לבו, וכמ"ש כי פנו אלי עורף דגם מה שפנו אלי הוא בבחי' עורף בחי' אחוריים כו', אבל התענוג הוא בעניני עוה"ז כו', ועז"נ האמונים עלי תולע חבקו אשפתות שהם כל תענוגי עוה"ז ששרשן והתהוותן הוא מבחי' פסולת ההשפעה ונק' אשפה וכמ"ש במ"א בענין פעור, וזהו שטועם מתוק למר דבחי' המתיקות והתענוג האלקי אינו חפץ בזה והמר שהן כל הנאות גשמי' הוא לו למתוק כו', ומתאוה לדברים המזיקים לנפשו כו', וזהו בחי' חולי גמור כו'. ובזה גופא יש ב' בחי' הא' הוא חולה שיש בו סכנה והוא שהחום ואש זר הבוער בו פעל אצלו שעבר על א' מדרכי התורה הן בסו"מ והן בוע"ט, שזהו התגברות האש זר ביותר עד שהעביר אותו ע"ד קונו קונה שו"א וברא אותם בשביל האדם וכמ"ש כי זה כל האדם, וארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כו' (ברכות ד"ו סע"ב), והאדם נברא בשביל קיום המצות וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי בגימט' תרי"ג, וכמארז"ל במשנה סוף קדושין כל העולם לא נברא אלא לשמשני ואני לא נבראתי

אלא לשמש את קוני כו', דתכלית הכוונה הוא בכדי להמשיך גילוי אלקות בעולם כו' וכמשנת"ל (ד"ה השמים כסאי), והוא העביר את הדרך ר"ל וגרם חשך ביותר כו', וכמ"ש גם את העולם נתן בלבו שהעולם נתון בלבו של אדם שע"י העבודה שלו ממשיך גילוי אלקות בעולם ולהיפך ח"ו כו', וזהו חולי שיש בו סכנה שמסכן נפשו למות בחי' מיתה ברוחניות ר"ל. ויש חולי שאין בו סכנה והוא היותו משוקע בתאוות היתר שזהו ג"כ מחמת התגברות האש זר דמשו"ז לא יוכל לעמוד על נפשו וכשעולה במוחו איזה דבר תאוה אינו שולט על עצמו וממלא תאוותו כו', ועם היותם תאוות היתר ה"ה ג"כ רע וכמ"ש בסש"ב שגם דברים המותרים כשהן למלאות תאוות נפשו ה"ז בחי' נוגה שיורדת ברע גמור כו', ובפרט בהתגברות תאות היתר שזהו רע ונעשה נפרד וכמ"ש לתאוה יבקש נפרד כו', וכדאי' במד"ר ע"פ הפרד נא מעלי הבדל אינו כתי' אלא הפרד כו' הרי נפרד הוא יותר מנבדל כו', והוא שלפי שעה נעשה נפרד לגמרי מאלקות ועלול לרע גמור ר"ל וכמו בבן סורר ומורה ר"ל, והרפואה לחלאים אלו הוא התשובה, וכמארז"ל גדולה תשובה

שמביאה רפואה לעולם. דהנה ענין הרפואה הוא לתקן את הקלקול שזהו ע"י דבר חריף וחזק יותר דכאשר לא יש קלקול הרי הילוך הדם והרוח חיים מן הלב הוא כהלכתו שאז האדם בריא בתכלית, אבל כאשר יש איזה קלקול ה"ז מעכב או ממעט הילוך הדם ונפסק או נתמעט קשר האברים עם הלב, וע"ז צריכים רפואה לרפאות את הקלקול ולהמשיך ממקור החיות להיות הילוך הרוח חיים כו'. וכמו"כ הוא ברוחני' כשהאדם עוסק בעבודה ובעסק התומ"צ כל היום ה"ה דבוק ומקושר באלקים חיים, וכאשר הוא דבק באלקות ה"ה בתכלית הבריאות בבחי' שלימות החיות וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם כו', וכדאי' באדר"ן ס"פ ל"ד עשרה דברים נק' חיים והיינו נגד ע"ס דאצי' כו', וד' אלקים אמת הוא אלקים חיים תורה נק' חיים כו', ישראל נק' חיים כו', ונש"י ע"י עבודתם ממשיכים בחי' האור והחיות בבחי' אדה"ע שז"ע כאלו עשוני בתיקון רמ"ח אברים דז"א ובהמשכת האור בהם כו', ועי"ז והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים דהיינו ההמשכה בבחי' מל' ויהי' הגילוי גם למטה כו', אבל בהעדר עבודה וכ"ש כשנכשל באיזה עון ר"ל בסו"מ וע"ט שזהו הקלקול באברי הנפש שהן