א'קצה

ע"י העלם הצמצום, וא"כ מכ"ש כאשר האור הוא בבחי' עילוי יותר הגילוי הוא שלא בבחי' התעלמות כלל כו', וע"כ נק' אש לבנה כו', וזהו אש י' בחי' אש לבנה שהוא בחי' גילוי אוא"ס כו'. וזהו ואל אישך תשוקתך דבחי' מל' בחי' אש ה' תשוקתה לבחי' אש יו"ד בחי' אוא"ס הסוכ"ע בתוקף התשוקה והצמאון כו', וכ"ש לאוא"ס שלמעלה מסובב וממלא שעז"נ כי נשגב שמו לבדו שגם בחי' נשגב הוא בחי' שמו לבד רק הארה לבד כו', ולזאת צמאה נפשה בבחי' כוסף וכליון באוא"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע כו', וז"ש סמכוני באשישות רפדוני בחפוחים כי חולת אהבה אני שזה מאמר כנס"י והיא בחי' מל' למעלה, דנכספה וגם כלתה נפשה לעלות אל דודה להתכלל באור ה' אוא"ס ב"ה שלמע' מגדר ממלא וסובב כו', וסמכוני באשישות הוא אשישי יין כו' והו"ע נכנס יין יצא סוד בחי' ההעלם היינו בחי' אוא"ס הסוכ"ע כו', והו"ע פנימיות התורה כמ"ש במ"א, וע"י פנימיות התורה נמשך במל' גילוי בחי' אור הסובב כו', ורפדוני בתפוחים הוא וריח אפך כתפוחים שהריח הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף שזהו בחי' עצם הנשמה

שלמעלה מהנשמה המלובשת בגוף כו', והיינו ג"כ בחי' או"מ כו', וי"ל דריח אפך הוא כענין לבעל החוטם אני מתחנן כו', והוא שלמעלה מבחי' ריח כו', דהנה מבו' במ"א דריח הוא בחי' ימינו תחבקני דמעהמ"צ כו', אך ריח דתפלה וריח דתשובה (בחי' ריח בוגדיו כו') מגיע בבחי' עצמות א"ס שלמעלה מבחי' סובב כו', ומזה נמשך הרפואה כו', והוא כמא' בהראות לה נועם זיווך גילוי בחי' עצמות א"ס כו' אז תתחזק ותתרפא כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש לך לך כו', דהנה ענין הכפילות הוא כמא' כל עסקא דשבתא כפול והיינו יחוד בחי' סוכ"ע וממכ"ע כו', וזשארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן היו מיד נגאלין, דשתי שבתות הן בשבת אחת שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא והן בחי' ממכ"ע וסוכ"ע כו', וע"י היחוד דסוכ"ע וממכ"ע הוא הגאולה דבגלותא קוב"ה סליק לעילא ולעילא כו', וכאשר גילוי סוכ"ע בממכ"ע עי"ז הוא הגאולה כו', וז"ע הכפילות דלך לך גילוי בחי' הסובב כו'. דהנה כללות ענין אברהם הי' להמשיך גילוי אלקות בעולם וכדאי' במד"ר ע"פ לך לך משל לצלוחית של אפופולסימון שהיתה מוקפת צמיד פתיל ומונחת בקרן זוית ולא הי' ריחה נודף וכשמטלטלין אותה ריחה נודף, כך א"ל הקב"ה לאברהם טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל כו', והיינו שהמשיך גילוי בחי' אוא"ס הבל"ג שיהי' גילוי אור בעולם כו'. אמנם בכדי שיהי' הגילוי צ"ל העלאה מלמטלמ"ע, וזהו ג"כ ענין לך לך שיבא לשרש ומקור הנשמה וכמ"ש קומי לך רעייתי כו' ולכי לך כו', וזהו העבודה דתפלה כמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע

השמימה והן הד' שליבות דתפלה דבשמו"ע הוא העלי' לשרש ומקור הנשמה כו', וע"י העלי' עי"ז הוא המשכת בחי' אוא"ס הסוכ"ע כו'. ומ"ש מארצך וממולדתך כו', מארצך הוא היציאה מן החומריות כו', וכמ"ש שכחי עמך ובית אביך כו', ובפרטיות מארצך בחי' נה"י ומולדתך ובית אביך הוא חג"ת וחב"ד כו', דנה"י הוא הטבעית שהאדם מורגל בהם, ואין זה כמו המדות שהוא ההתפעלות שמתפעל על הדבר כו', והרי כל התפעלות על דבר הוא שבעצמו הוא חוץ לאותה הדבר כו', וכמו בקדושה ענין ההתפעלות על אלקות הוא שמתפעל על