א'קצג

בנבראים הרוחניים אין ערוך בחי' גוף האופנים לגבי רוח החי' השופע בו להחיותו שהוא בחי' אלקות כו', ואין התהוות הגוף מהאור וחיות שבו ע"ד התהוות זיו השמש מהשמש (דבנבראים למטה התהוות הגוף אינו מן הנפש כנודע, אבל למעלה הרי התהוות המציאות הוא מן האור כו', וכמ"ש ואתה מחי' את כולם א"ת מחי' אלא מהווה שהאור האלקי מהווה את הנברא ומתלבש בתוכו להחיותו כו', הנה אין ההתהוות ע"ד התהוות הזיו מן השמש), שהרי האור והזיו הוא מעין המאור ובטל לגמרי לגבי המאור, משא"כ הגוף אינו מעין הנשמה כלל, כמו שאין הגשמי' מעין הרוחניות, וגם הוא מסתיר על הנשמה שזה היפך הביטול כו', והיינו לפי ששרש התהוותו אינו מגילוי האור עליון כ"א אדרבא מבחי' חשוכא שהוא בחי' הסתלקות האור שאז נתהווה בחי' החשך שהוא בחי' המציאות כו', והיינו שגם בהתהוותו מבחי' האור עם היות שבהתגלו' ההתהוות היא מן האור הנה שרש התהוותו הוא מבחי' החשך שהוא בחי' הצמצום והרשימו כו', דהיינו מבחי' סילוק האור דוקא כו', וע"כ גם בהתהוותו מן האור אינו מתהווה להיות מעין האור

כ"א נעשה בבחי' נבדל ממנו בבחי' מציאות ובבחי' הסתר על האור והחיות כו'. וכך הוא למעלה בבחי' אורות וכלים שהאור הוא בחי' גילוי אוא"ס ב"ה והוא מקור ושרש חיי הנשמות כו', אך בחי' הכלים זהו המסתיר על האור וזיו ומזה שרש התהוות הגוף כו', ומקור התהוות הכלים הוא ע"י הצמצום והסתלקות האור שנכלל במאור כו'. והנה הכלים הם בחי' אותי' ויש בזה ג"כ הפרש בין בחי' כלים דז"א וכלים דמל', דכלים דז"א הן עד"מ אותיות המח' שהן אותיות רוחנים עדיין ובאים בדרך ממילא מהנפש ומיוחדים בו כו' וכמשנת"ל (ד"ה בראשית), וכמו"כ הכלים דז"א הן בערך בחי' האור ומיוחדים עם אור כו', ועם היותם בחי' כלים המעלימים (דכן הוא בכללות דכל בחי' הכלים הן בחי' העלם וכמשנת"ל באורך בענין והקב"ה עשה כמה צמצומים כו'), מ"מ ה"ה מגלים את האור והן כמו גווני האור כו', וכמו מראה וגוון התפוח שהוא לפי אופן החיות והטעם של התפוח כו' וכמ"ש במ"א. אבל בחי' הכלים דמל' הן כמו אותיות הדבור שהוא לבוש הנפרד ואותיות מורגשים ממש כו' וכמשנת"ל שם, וממילא הן אותיות

המעלימים יותר כו', ומ"מ גם בהם יש אור רק שהוא אור מצומצם יותר והאותיות מעלימים ומסתירים יותר כו', והן האותיות דעש"מ שהן כלים לאור וכמו שאותיות הדבור הם כלים לאור השכל והמדות, ומהן התהוות הגוף וחומר הנבראים ע"י רצון העליון ב"ה וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו', וי"ל דבאותיות זהו צורת האותיות שהן מקדמות השכל ומעצם הנפש כו', ולמעלה באותיות דמל' זהו בחי' חפץ ה' כו', וחומר האותיות הן עצם האותיות דעש"מ המהווים כל הנבראים כו', ובתוך האותיות והכלים מלובש האור והחיות שמזה התהוות הנשמה כו'. וז"ע כברייתו ש"ע ברישא חשוכא כו' פי' בין במקור ושרש ההתהוות כשעלה ברצונו הפשוט שיהי' התהוות העולם, הי' תחלה צמצום והסתלקות האור ונשאר בחי' התהוות החשך והוא בחי' הרשימו שנשארה ונתגלה ע"י הצמצום כו', והן בחי' אותיות שהיו כלולים באוא"ס קודם הצמצום ולא היו ניכרים כלל כו', וע"י הצמצום והסתלקות נתגלה בחי' אותיות הרשימו כו', וזהו בחי' התהוות החשך הנשאר ע"י הצמצום כו', והוא שרש הכלים כו', והדר נהורא בחי' המשכת אוא"ס ב"ה אל תוך החשך והו"ע הקו המתלבש באותיות הרשימו ומאיר תוך מקום החלל כו',