א'קצב

יתרון לגבי בחי' פנימיות האור שבא מ"מ בבחי' מדידה כו'. ועוד זאת שהרי בחי' פנימי' האור אינו נמשך בכל מקום רק בבחי' פנימיות העולמות דהיינו פנימיות הע"ס ובנש"י דוקא כמשנת"ל ד"ה ביום השמע"צ הנ"ל, ובכ"מ שנמשך ה"ה בשוה שהוא בחי' האור עצמי ממש, אבל המשכתו הוא רק בבחי' הפנימיות כו', ובחי' אוא"ס הבל"ג הוא שמאיר בכל מקום וכמו אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין דהיינו בכולהו עלמין בשוה כו', דמשו"ז יש ג"כ יתרון בהמשכה זו כו'. וז"ע כי הוי' הוא אלקים בשמים ממעל היינו גילוי בחי' האוא"ס שלפני הצמצום היינו האור שנסתלק ע"י הצמצום, ומובן דשרש ההמשכה היא למעלה מהאור שנסתלק בלבד, דהרי בכדי שיחזור ויאיר צ"ל ההמשכה ממדרי' עליונה יותר כו', וזהו שגבי אלי' נא' ב"פ הוי' הוא אלקים, והיינו בחי' הוי' דסדר השתל' שזהו בד"כ בחי' האור שלהאיר העולמות להיות גילוי אור זה כו', ואמרו עוד הוי' הוא אלקים, היינו גילוי בחי' הוי' דלעילא שזהו בחי' אוא"ס הבל"ג כו'.

והנה בכדי להמשיך בחי' אוא"ס הבל"ג נת"ל (ד"ה במד"ס באוה"מ) שז"ע ודרך חיים תוכחת מוסר, דרך חיים הוא שלמעלה מנר מצוה ותו"א והוא בחי' ש' הוי' דלעילא שלמעלה מש' הוי' דתומ"צ כו', וההמשכה היא ע"י תוכחת מוסר היינו ע"י שהאדם מייסר עצמו כו'. וביאור הענין הוא דהנה גבי אליהו כתיב וירפא את מזבח ה' ההרוס ואי' בילקוט במקומו שריפא אותם והביאן מדרך רעה לדרך טובה ע"י שעשה להם נסים וכיון שראו כן אמרו הוי' הוא אלקים, הרי מפרש וירפא ל' רפואה, וצ"ל לפ"ז מה זה שייך להמזבח. אך הענין הוא דהנה מזבח הוא בחי' מל' וכתי' אש תמיד תוקד על המזבח הן בחי' ה"ג דמל' והוא בחי' הרצוא והתשוקה דמל' וכמ"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום נהו"ת קארי תדיר לנהו"ע כו', וכמ"ש ואל אישך תשוקתך אשה היא בחי' אש ה' בחי' מל' תשוקתה לבחי' אש יו"ד ועש"ז נק' הצמאה בחי' ה' צמאה ומשתוקקת לבחי' יו"ד כו'. וביאור ענין אש ה' ואש יו"ד, הוא בחי' אש שחורה ואש לבנה, דהנה כתי' ויהי ערב ויהי בקר ברישא חשוכא והדר נהורא, דבכדי שיהי' אור שבערך העולם

שיוכל להתקבל הי' תחלה הצמצום הראשון שהי' באוא"ס שזהו בחי' חשך והעלם כו', והדר נהורא בחי' אור וזיו המאיר את החשך כו' כמשנת"ל באורך, וזהו עוטה אור כשלמה, שלמה הוא בחי' לבוש המעלים ומסתיר (וקודם הצמצום הוא בחי' המח' דאנא אמלוך שהוא ג"כ בחי' לבוש המעלים כו', וכמו"כ בחי' הצמצום הוא בחי' שלמה כו', וי"ל מה שהצמצום נק' שלמה הוא כמו הלבוש שמכסה על גוף האדם ולא כמו לבוש המח' שהוא העלם שיש בו גילוי ג"כ כו'), ומזה נשתלשל בחי' ערב שהוא בחי' חשך שלמטה היינו בחי' מציאות הדבר כו', והדר נהורא הוא בחי' אור המאיר דרך השלמה להאיר את החשך כו'. והענין הוא כמו שאנו רואים בכל הנבראים שיש בהם שני בחי' היינו הגוף של הנברא והאור והשפע האלקי שהוא בחי' נשמתו השופע עליו תמיד להחיותו שהוא בחי' כלי ואור, וכן ג"כ בנבראים עליונים כמ"ש כי רוח החי' באופנים שיש גוף האופנים ורוח החי' שבאופנים שהוא כח הפועל בהנפעל וכמו שהנשמה מתלבשת בגוף, וכן בדומם וצומח יש בהם נפש ונק' נפש הצומחת כו' וכמ"ש בע"ח בסופו, והנה הגוף ומהות הנברא

הוא בחי' חשך לגבי הנשמה שבו שהיא בחי' אור כמ"ש נר ה' נשמת אדם, שכמו שאין ערוך חשך לגבי אור שהן ב' הפכים, כך אין ערוך גשמיות הנברא או אפי'