א'קפד

היו בבחי' פירוד כמו"כ העולמות אבי"ע היו ג"כ בבחי' פירוד כו' וכמשנת"ל (ד"ה פנחס), ובתיקון הוא שנתחדש להיות התחברות אצי' ובי"ע כו', וע"י מה הוא ההחחברות כו', וגם שהרי בי"ע באמת באין ערוך לגבי אצי' דאצי' הוא אלקות ממש אבל בי"ע הן בחי' יש ואיך יהי' הגילוי גם בבי"ע כו', ועם היות דמצד אוא"ס שלמעלה מהשתל' דהיינו בחי' אוא"ס הסובב הרי יכול להיות למטה כמו למעלה וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה כו', וכנודע דבאוא"ס הסוכ"ע לא יש התחלקות מעומ"ט דאיהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס בי' כו' וכמשנת"ל, הנה כ"ז הוא בהעלם שנמצא בכ"מ למטה כמו למעלה רק שהוא בהעלם כו', אבל איך יהי' גילוי בחי' אור הסובב למטה כמו הרצה"ע דמצות כו' כנ"ל, וביותר נפלא הדבר בבחי' אור פנימי שהוא בחי' גילוי אור ובבחי' אור בכלי כו', ואיך יהי' הגילוי הזה בבי"ע שהן בחי' יש כו'. ועוד זאת דריה"ו מבאר הענין בעומק יותר מכמו שמבאר רי"צ, והוא דזה שהאו"פ מאיר ג"כ בגילוי בבי"ע אין זה רק מה שהארת הקו שבכלים דמל' בקע הפרסא עמהם כו', שהרי

מה שהארת הקו בוקע ונמשך בבי"ע אין זה אמיתית הגילוי עדיין להיותו רק בחי' הארה לבד כו', וידוע דגם כללות אור הקו שבאצי' ה"ז רק הארת הקו ומה שמאיר בבחי' מל' הוא רק הארה דהארה לבד כו' וכמשנת"ל (ד"ה אנכי אנכי), וגם מה שהארת הקו שבמל' בוקע את הפרסא עם בחי' הכלים דמל' ומאיר בהם בבי"ע כמו באצי' ה"ז רק שמאיר בכלים דמל' שהן בחי' נשמה דבי"ע אבל אינו מאיר בבחי' הכלים דבי"ע כו', וידוע דאור הנשמה דבי"ע היא ג"כ בכלים דבי"ע בבחי' ידיעת המציאות לבד כו' וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל. והכוונה היא להיות גילוי אור הקו ממש בבי"ע שזהו אמיתי' הגילוי כו', ואדרבה ע"י הגילוי בבי"ע יהי' תוס' אור באצי' להיות גם שם גילוי עצמות הקו לא רק הארה לבד כו'. ועז"א וברא אדם על כולא, דהנה כללות ההשתל' הוא בחי' אדם, וכנודע דז"א הוא בחי' אדה"ע שע"ג הכסא וכן חכ' הוא בחי' אדם וכידוע דאדה"ר הוא בחי' אדם עילאה כו' (והו"ע אנפי רברבי ואנפי זוטרי בחי' חכ' וז"א כו', דהאדם הגדול בענקים הוא בחי' חכ' כו' ואנפי זוטרי הנק' כרוב כרביא הוא בחי' ז"א

כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה מי יתנך בפ' תרומה), וכמו"כ בבחי' מל' ג"כ בחי' כמראה אדם, דבחי' מל' כשיורדת לברי' נק' בש' בהמה ובאצי' היא בחי' אדם כו' וכמ"ש במ"א, וברמ"ז משפטים דצ"ד סע"ב בענין אדם באורח אצי' פי' שזהו נשמה מבחי' מל' דאצי' כו' (הובא לעיל ד"ה בא אל פרעה), וכמו"כ א"ק נק' אדם כו', וכנודע דהג' מדרי' שבהם נבחן כללות ההשתל' הן ג' בחי' אדם אדם דברי' אדם דיצי' כו', ובמאו"א אות א' סעי' ל"ב כ' וז"ל אדם קדמון נק' הנאצל הראשון שהאציל הא"ס ובערכו נק' אדם דברי' כו', אדה"ר נק' אבא עילאה פרצוף הראשון שניכר באצי' כו', אדם סתם כו' והוא ז"א, וגם המל' נק' אדם דבמרכבה עכ"ל, נמצא דבכללות השתל' יש בחי' אדם כו', ובכל מקום עיקר בחי' אדם הוא בחי' הפנימיות, דאדם בגימט' מ"ה והוא בחי' ש' מ"ה מלגאו דהיינו בחי' הפנימיות כו', וכמו בבחי' מל' מה שנק' אדם זהו בחי' פרצוף הפנימי דמל' ששרשו מחכ' וכתר כו' (וי"ל שזהו מה שעצם האותיות שרשן מקדמות השכל כו' כמ"ש באגה"ק סי' ה' והיינו צורת האותיות כו' והו"ע אבא יסד ברתא כו', וידוע דדבור הוא מבחי' מדבר בחי' הכתר כו' וכמ"ש במ"א), וכן בז"א הוא בחי' פנימי'