א'קפא

לחם מן השמים דמן שהוא בחי' פנימיות התורה שזהו גילוי בחי' עצמות א"ס ב"ה כו', ובד"כ לחם מן השמים ניתן במ"ת דגם חיצוניות התורה הוא בחי' ד"ע והוא בחי' ד"ע דאצי' כו', והעיקר הוא פנימי' התורה שזהו הגילוי דבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו', וזהו דלחם מן הארץ ניתן להם מיד לאחר יצי"מ והוא כדי להיות הבירור מלמטלמ"ע, ובמ"ת ניתן להם הידיעה דלחם מן השמים והוא היחוד דהוי' ואלקי' בבחי' ד"ע כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש רש"י לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה כו', דהנה אי' בעקידה דבב' אופנים יכולים לראות הפלאת האלקות הא' מהנהגת הטבע מסידור המערכות ומהילוכם ופעולתם התמידית שנראה בזה כח הא"ס והפלאתו כו', והב' משידוד המערכות וביטול הטבע כו', והן ב' הנהגות דד"ע וד"ת, דד"ת הוא הנהגת הטבע וד"ע היא הנהגה שלמעלה מהטבע כו', וז"ע ניסן ותשרי דתשרי שהוא זמן בריאת העולם שזהו להיות בחי' הנהגת הטבע כו', וניסן הוא חדש של גאולה שזהו למעלה מהטבע וכמו האותות ומופתים דמצרים כו' וכמ"ש במ"א באורך. וזהו לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם להיות שהתורה בכלל היא בחי' ד"ע שז"ע לחם מן השמים שניתן להם במ"ת כו', והוא להיות היחוד דהוי' ואלקי' איך שכולא קמי' כלא כו', וגם גילוי בחי' עצמות א"ס דתכלית הידיעה שלא נודע כו', וז"ע החדש הזה לכם שהוא גילוי אור חדש כו'. ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו והו"ע הבירורים שז"ע כח מעשיו היינו הכח והשליטה על הטבע כמשנת"ל ד"ה זה היום, והן הכ"ח

אותיות שבפסוק בראשית ועי"ז הוא הגילוי דהאור דסדר השתל' כו', ונא' זה ג"כ בתורה, דהנה הבירורים דד"ת הן הבירורים דש' ב"ן אבל מ"מ ג"ז הוא ע"י הארת ש' מ"ה וע"כ נא' בתורה שהיא בחי' ש' מ"ה כו', וזהו הארץ של הקב"ה ונתנה לאשר ישר בעיניו והו"ע והארץ נתן לבנ"א דבחי' נתינה היא מש' מ"ה בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו', וזהו ג"כ לאשר ישר כמו ישר יחזו פנימו כו', וזהו שלא הי' צריך להתחיל אלא מהחדש הזה כו' שזהו עיקר ענין התורה כו', ומה טעם פתח בבראשית מפני שצ"ל גם ענין הבירורים והו"ע לחם מן הארץ ולחם מן השמים שהן ב' הידיעות דד"ע וד"ת והן ב' אופני היחוד דהוי' ואלקים כו', ונאמר זה ג"כ בתורה דלהיות הבירור מלמטלמ"ע דשם ב"ן זהו ג"כ ע"י הארת שם מ"ה שז"ע התורה וע"כ נא' ברה"ע ג"כ בתורה כו'.