א'קעג

ברוך כבוד ה' ממקומו פי' מקומו הוא מקור חוצבו של הכבוד דהיינו שעצמותו ומקורו נק' מקומו, וכמו ממקומו הוא מוכרע היינו משרשו ומקורו של הדבר כו', וכמו"כ מקומו דכבוד ה' הוא בחי' מקור מחצב של בחי' מח' זו דאנא אמלוך כו', ומבשרי אחזה דבאדם יש מח' וכח המח', דכח המח' הוא כח ההיולי לחשוב כל מח' שיצטרך אבל אין עדיין גילוי מח' כלל רק היא כלולה ומיוחדת בנפשו כו', וכשצריך לחשוב איזה דבר הנה אז נפרד מכח המח' הזאת ובא לידי גילוי מהעלם העצמי לחשוב בדבר שחוץ לעצמו כו'. וכמו"כ יובן בבחי' מח' דאנא אמלוך שזהו גילוי המח' להיות בחי' מלוכה על עם נפרד כו', ויש מקור למח' זו והוא בחי' כח המח' שאינו בבחי' גילוי כלל ומיוחדת בבחי' עצמות אוא"ס כו'. והענין הוא דהנה ידוע דבהתנשאות דמלוכה יש ב' מדרי' הא' בחי' התנשאות עצמי שמנושא מצד עצמו שלמעלה מעלה מהתנשאות על עם כו', והיינו מה שהוא מלך מצ"ע גם כשאינו עדיין מלך בפועל (וכמו שבנשמתו הוא נשמה כללי' ויש בו מדת ההתנשאות בעצם שהוא מנושא ומרומם בעצם כו' וכמ"ש מזה בד"ה שמח תשמח

רנ"ז), והב' בבחי' התנשאות על עם שזהו גילוי המלוכה וההתנשאות על עם נפרד כו', וכמו"כ הוא הדוגמא למעלה בבחי' המלוכה בעצם שהיא בבחי' התנשאות עצמי ואינו בבחי' מקור עדיין לעולמות כי אינו שייך לומר בזה אין מלך בלא עם מאחר שההתנשאות היא מצ"ע כו' והו"ע המלך הקדוש שקדוש ומובדל בעצם כו', אך מבחי' התנשאות עצמי בא לבחי' התנשאות על עם שזהו בחי' המח' דאנא אמלוך שהוא כמו התנשאות על זולתו שהן העולמות והנבראים כו', והגם שלא הי' עדיין התהוות העולמות במציאות ממש אך בחי' שרש ומקור שלהם הוא שנתהווה מיד כשעלה ברצונו ית' כו', וז"ש בזהר בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטה"ע כו' טה"ע היא בחי' מח' א' הכללית שנתצמצם מעצמות אוא"ס ב"ה והיא המח' דאנא אמלוך כו', ובריש הורמנותא דמלכא הוא דזה שעלה במחשבתו ורצונו ית' אנא אמלוך זה בא מבחי' הורמנא דמלכא פי' בבחי' רשות ורצון דאדנותו וממשלתו העצמי בחי' ההתנשאות עצמי' כו', והיינו דמבחי' התנשאות שמצ"ע שמובדל בערך מבחי' מח' דאנא אמלוך בא לידי מח' זו בבחי' התנשאות על עולמות שזהו

בחי' טה"ע שלפני הצמצום כו', וזהו גליף גליפו בטה"ע היינו בחי' ההשערה בכח דכל העולמות וההשתל' כו'. ולהיות שבעולמות יש ב' מדרי' עלמין סתימין ועלמין דאתגליין שזהו ההתהוות מבחי' מח' ומבחי' הדבור כו', ע"כ או' גליף גליפו ב' חקיקות חקיקה א' בהעלם המח' וחקיקה לחקיקה באותי' הדבור כו', דבמח' דאנא אמלוך כלול כל מה שיהי' לאחר הצמצום בבחי' מח' ודבור כו', ועז"א ברוך כבוד ה' ממקומו היינו להמשיך מבחינת התנשאות עצמי להיות בחי' התנשאות על עם כו' (והכוונה היא דבחי' התנשאות על עם יהי' בבחי' גילוי המלוכה כו', וזהו שהאופנים אומרים ברוך דהמבוקש הוא שיהי' הגילוי למטה כו' וכמ"ש במ"א).

ובזה יובן מש"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, שמו הוא כח המח' המיוחד עמו דבחי' זו היא מקור להמשכת המח' דאנא אמלוך כו', וקודם שנתגלה בחי' מח' זו זהו עד שלא נבה"ע כו' הי' הוא ושמו לבד שזהו בחי' כח המח' היינו בחי' התנשאות עצמי שכלול ומיוחד בעצמות אוא"ס ב"ה כו', ועז"נ ג"כ כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ כו' דבחי' שמו הנ"ל הוא נשגב ומרומם בבחי' הבדלה מהעולמות שהרי זהו בחי'