א'קעב

מלך שלטון כו' אמר מלכא עקר טורא כו', וג"ז לא התהוות דבר חדש רק יש מיש כו', אבל מהמח' לא יתהווה מאומה כו', משא"כ במחשבתו ית' הנה מהמח' נתהווה הכל כו', וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להאציל כו', ובזהר כד סליק ברעותי' למברי עלמא כו', הנה ע"י רצון זה נתהוו העולמות ממש, וכמ"ש בזהר במח' אחת נבראו כל העולמות והיינו מחשבת אנא אמלוך כו', ואדרבה עיקר ההתהוות והתחדשות הדבר הוא שנתהווה במח' כו'. וכידוע דהתחדשות ההתהוות הוא בעולם הבריאה שעש"ז נק' בריאה שהוא ל' התחדשות וכמו אם בריאה יברא ה' כו', ויצי' הוא רק התגלות היש כו', וידוע דברי' ויצי' הן מחו"ד כו', וכמו שהתחדשות האותי' הוא במח' דקודם המח' לא יש מציאות האותיות ובמח' הן מתחדשים כו' ואח"כ בדבור הוא רק התגלות האותיות כו' (ובהתגלות שלהם נעשים בבחי' יש יותר אבל התחדשות עצם מציאותם הוא במח' כו'). וכמו"כ הוא בהתהוות העולמות דעיקר ההתהוות שלהם הוא במח' כו', וכמו ברוך שאמר והי' העולם דאמירה הוא בלב כו', וע"י האמירה נתהווה העולם והוא עיקר ההתהוות כו',

וזהו בראשית נמי מאמר הוא והוא מאמר סתום הכולל כל הט' מאמרות שבמא' זה נתהווה ממש רק שנפרטו אח"כ בהט' מאמרות כו', והיינו ראשית התהוותם במח' ואח"כ נפרטו בדבור כו', דבהתהוותם במח' היו במציאות דק ורוחני למעלה מעלה מהמציאות שהן עכשיו ונפרטו בדבור להיות בבחי' מציאות כו', ובכללות העולמות מח' זו היא בחי' מחה"ק דא"ק שז"ע כד סליק ברעותי' למברי עלמא כו', דבמח' זו נבראו ונתהוו כל העולמות מרוכ"ד עד סוכ"ד כו', רק שהתהוותם שם אינו בבחי' מציאות דבר כו', וכמא' וכולם נסקרים בסקירה א' שעומדים הכל בשוה אצי' ועשי' כו', ונפרטו אח"כ בבחי' יציאה והתגלות חוץ למח' זו להיות בבחי' מציאות כל עולם כמו שעלה ברצונו ית' כו', ובכללות הוא בחי' מל' דא"ס כמו שהוא לאחר הצמצום שזהו בחי' המח' הסובבת ומקפת כל ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד והוא הנק' טה"ת שזהו בחי' מקיף הנ"ל, אך כמו"כ הוא בחי' מל' דא"ס קודם הצמצום שהיא המח' דאנא אמלוך שזהו עיקר סבת התהוות העולמות דאין מלך בלא עם שיהי' בחי' נפרדים דוקא כו', וכשעלה במחשבתו ית' אנא אמלוך

נתהוו כל העולמות בכח דשיער בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל אחר הצמצום כו', ובחי' מלוכה זו הוא הנק' כבוד, וכמשנת"ל (ד"ה ולא יכול יוסף להתאפק) בענין הוד מלך והדרת מלך, דהוד מלך הוא כמו שהמלך הוא בהיכלו פנימה על כסא מלכותו בבחי' רוממות עצמו שאינו שייך אל העם כו', והדרת מלך הוא בבחי' רוממות על עם דברוב עם דוקא הדרת מלך כו', וכמו"כ הו"ע כבוד מלך הוא דוקא בהתהוות ריבוי העולמות ונבראים דבשרשו הוא בחי' מח' הנ"ל דאנא אמלוך כו'.

אמנם בחי' מלוכה וכבוד זה ה"ז ירידה גדולה לפניו ית' כי על מי הוא מולך אחרי שכל העולמות במח' א' נבראו וכולא קמי' כלא חשיב כו', וא"כ אינו שייך בזה ענין הכבוד כו', וכמו שאינו שייך לומר באדם שיתפאר לפני זבוב כן יותר מזה אין הנבראים תופסים מקום אצלו ית', ולכך כדי שיומשך רצה"ע להיות בחי' אנא אמלוך הוא ע"י ירידה והשפלה גדולה כו', וז"ש לפני כבוד ענוה שכדי שיהי' כבוד זה שהוא מחשבת אנא אמלוך הוא ע"י ענוה והשפלה גדולה, וכמארז"ל מקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כו', וע"כ צ"ל ברכה והמשכה להמשיך בחי' מלוכה זו ממקורה ושרשה כו'. וזהו