א'קע

גבוה שגם דבקות כזו היא בבחי' גילוי אוא"ס ממש כו', וכמו שהיניקה דרך שערות דאבא יונק ממזלא מבחי' פנימי' הכתר ה"ז למעלה הרבה מבחי' ההתלבשות שמלבישים לזרועות דאריך כו' וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל). וכ"ז הוא בחי' חיצוני' הקו כו', אבל פנימי' הקו הוא שנמשך מבחי' פנימי' ועצמיות א"ס (וי"ל שזהו בחי' גילוי העצם להיות בבחי' או"פ, דשרש המשכה זו היא למעלה משרש ההמשכה דגילוי העצם דבחי' או"מ להיות שזהו הארה לבד עם היות שזהו גילוי העצמות הרי אין בזה מבחי' העצמות רק בחי' התפשטות הארה לבד, וגילוי העצם דאו"פ הוא במדרי' העצמות כו'), דבבחי' פנימיות הקו לא יש התחלקות דבכ"מ הוא בשוה כנודע, ואין בו התלבשות והתעלמות כו' (דגם כמו שמתלבש הוא שההתלבשות היא באלקות כו' וכמ"ש במ"א, ואמיתי' מדרי' זו אינו בא בבחי' התלבשות כלל וכמו פנימי' סודות התורה הנק' רזין דרזין כו'). והענין הוא דהנה ידוע דשרש המשכת הקו הוא מבחי' מל' דא"ס, וכמ"ש המק"מ על מאה"ז בראשית דט"ו ע"א ששיער בעצמו כבי' הע"ס וכאשר שיער בחי' המל' שיער מקום לעמידת

העולמות כו', ובזה הי' הצמצום שנעשה חלל ומקו"פ והאור נסתלק למעלה בבחי' מקיף על מקום החלל כו', ואח"כ המשיך אוא"ס קו א' דק מן האור העיגול שלו כו' וכמ"ש בע"ח, והיינו דמהאור שנסתלק נמשך אח"כ הקו שזהו בחי' מל' דא"ס כו', ולפעמים אי' דשרש הקו הוא מבחי' ת"ת הנעלם, וכמשנת"ל (ד"ה צו את בנ"י כו' את קרבני לחמי) בענין אל הוי' אלקים דבר ויקרא כו' שהן חג"ת הנעלמים כו' והוי' הוא בחי' הקו שהוא מת"ת הנעלם כו', וכמ"ש בהגהת הרמ"ז באוצ"ח שהקו הוא מבחי' שלא הגיע בו הצמצום כו', והיינו למעלה מהאור שנכלל בהמאור שזהו בחי' מל' דא"ס והקו שרשו מת"ת כו', וידוע שזהו ההפרש בין פנימיות הקו לחיצוניות הקו, דפנימיות הקו הוא מבחי' פנימי' ועצמי' א"ס כו', וזהו ששרשו מת"ת, וידוע דת"ת עולה עד הכתר למעלה מהב' קוין והיינו בבחי' פנימי' הכתר כו', שהרי הב' קוין ג"כ שרשן בכתר ות"ת שמגיע למעלה מהב' קוין היינו בפנימי' הכתר כו' (ולכן ת"ת כולל ב' הקוין כו', ומשו"ז קו האמצעי שוה בכללות המשכתו מראשית המשכתו עד סוף סיומו כו' וכמשנת"ל)

כנודע, וכן גם ת"ת הנעלם מגיע בבחי' פנימי' ועצמות א"ס כו', ונמצא דבחי' פנימי' הקו הוא שנמשך מבחי' פנימי' ועצמות א"ס בחי' יש האמיתי כו'. אבל חיצוני' הקו הוא שנמשך מבחי' מל' דא"ס דגם כמו שהוא קודם הצמצום הוא בחי' הארה לבד והקו הוא בחי' הארה דהארה כו'.

וביאור הענין הוא דהנה כתי' ברוך כבוד ה' ממקומו, וצ"ל מה"ע הברכה שיתברך כבוד הוי' ממקומו, ומהו מקומו של הכבוד כו'. אך הענין הוא דכבוד הוא בחי' מל' וכמ"ש כבוד מלכותך יאמרו כו', וכמו במלוכה העיקר הוא רוממות הכבוד כו', ולכן מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול מפני שעיקר ענין המלוכה הוא הכבוד כו', ובשרשו הוא מה שעלה במח' ורצונו ית' אנא אמלוך כו', ומקומו הוא שרשו ומקורו של מח' זו כו', ועז"א שיתברך בחי' מח' זו ממקומה משרשה ומקורה כו'. והענין הוא דהנה ידוע המא' דפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו לבד הוא היינו בחי' מהותו ועצמותו ית' ושמו הוא בחי' שמו העצמי הי' הוא ושמו בלבד (ובפרטי' הכל הוא בבחי' האור, והוא היינו בחי' העלם האור שהוא בחי' עצם האור שלמעלה מבחי' גילוי