א'קסט

ממש מ"מ ה"ה בבחי' מציאות מוגבל (רק שאינם הגבלה ממש ח"ו כמו בי"ע כו', ולדעת הפרד"ס מ"ש בס"י מדתן עשר שאין להן סוף הוא בבחי' הכלים כו') וכמשנת"ל והוא בחי' יש הנאצל כו', וא"כ גם ההמשכה מאוא"ס המאציל אל האצי' הוא בבחי' אין של היש דהיינו בחי' יש הנאצל כו'. וז"ע הכתר שהוא בבחי' ממוצע ויש בו ב' מדרי' בחי' תחתונה שבעצמות וריש ומקור לנאצלים כו', דמה שהוא מקור לנאצלים ה"ז בחי' אין של היש הנאצל כו', ובחי' אחרונה שבעצמות הרי ידוע דבחי' אחרונה זהו בחי' הארה לבד וכמ"ש בלק"ת בהבי' דשחורה אני, והיינו שזה ג"כ רק בחי' אין כו', אבל הוא בחי' אין של היש האמיתי כו'. ובאמת י"ל דגם בחי' זו אינו בחי' אין האמיתי עדיין דגם חיצוני' עתיק בא בבחי' התלבשות כו', וכמשנת"ל דחיצוני' עתיק הוא בחי' עונג פרטי המתלבש בחכ' כו', ועיקר בחי' האין האמיתי הוא בחי' פנימי' עתיק (וי"ל דעיקר בחי' אחרונה שבעצמות זהו בחי' פנימי' עתיק דהיינו ג"ר דעתיק כו', ואפשר דעיקר בחי' אין האמיתי הוא בחי' א"ס שבתוך פנימי' עתיק דהיינו תוך רדל"א דהיינו

בחי' א"ס שנמצא ומתעלם ומשתכח בתלת רישין כו' וכמ"ש בלק"ת בהביאור דשבת שבתון, אך לפמ"ש שם שזהו למעלה מבחי' קה"ק י"ל שזהו כמו בחי' יש האמיתי ובחי' רדל"א זהו בחי' אין האמיתי כו').

והענין הוא דהנה י"ל דבכללות ב' בחי' אין הוא בחי' פנימי' הקו וחיצוני' הקו, דהנה גילוי הקו הנמשך בעולמות ה"ה בא בבחי' התחלקות ובבחי' התלבשות כו' וכמשנת"ל (ד"ה ראשי המטות הא'), דהקו שעשוי מנקודות הוא שנפרטו הע"ס במדרי' פרטיות כו', דגם בשרשי האורות כמו שהן קודם הצמצום יש בהם ע"ס רק שהן בבחי' התאחדות לגמרי ועז"א אנת הוא חד ולא בחושבן כו', וע"י הצמצום נפרטו כל ספי' בפ"ע וזה"ע הקו שעשוי מנקודות כו', וגם בהמשכת הקו הן עדיין בבחי' ע"ס בלי מ"ה וז"ע שהן נקודות כו', ואח"כ באים בהתלבשות בכלים שמתעלם עי"ז האור כו', וכמשנת"ל בענין והקב"ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות שהאור בא בבחי' צמצום ממדרי' למדרי' ובבחי' התלבשות והעלם כו', שגם ההתלבשות בבחי' כתר הוא בחי' העלם שיתעלם האור בכדי שיהי' באפשר להתקבל בעולמות כו', ויש כמה מסכים ופרסאות מרוכ"ד עד סוכ"ד כו', והיינו לפי שהקו ענינו הוא שיהי' עי"ז התהוות העולמות ושיהי' גילוי אור בעולמות לפי אופן מציאותם והתהוותם כו', וע"ז הי' הצמצום באוא"ס בכדי

שיהי' גילוי אור באופן כזה שיהי' נתפס תוך העלם הצמצום כו' וכמשנת"ל. וכ"ז הוא לפי שכללות גילוי הקו הוא רק הארה דהארה לבד וכמ"ש באורך נראה אור כו', דבאורך דאוא"ס שלפה"צ שגם זה הוא רק הארה לבד (כמשי"ת בסמוך) נראה אור בגילוי הקו לאחר הצמצום כו' (והקו נוגע ודבוק באוא"ס (לא כמו הארה נבדלת כו') והיינו מפני שאוא"ס חזר והאיר כו', אבל הוא ע"י הפסק הצמצום שאין זה בחי' דבקות ממש כמו דבקות האור שהוא בבחי' גילוי העצם כו', וכמשנת"ל (ד"ה ועשית ח"ש) ההפרש בין גילוי העצם לגילוי מן העצם, דגילוי מן העצם הוא מה שהעצמות מגלה אור שאינו לפי אופן העצמות כ"א להאיר את העולמות כו', וגילוי העצם הוא מה שעצמות מגלה אור לפי אופן העצמות כו', ואין ענינו להאיר העולמות רק לגלות עצמותו כו', וי"ל דבכללות בחי' דבקות האור שבבחי' גילוי מן העצם הוא ע"ד בחי' התחדשות המבו' במ"א ונת"ל (ד"ה אנכי אנכי), רק שזהו במדרי'