א'קסח

בס"ד. שמע"צ, עתר"ו

ביום השמיני עצרת תהי' לכם, ואי' במד"ר משל למלך שעשה סעודה ז' ימים וזימן כל בני המדינה בשבעת ימי המשתה, ביום השמיני אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו לבני המדינה בא ונגלגל אני ואתה במה שתמצא, כך בז' ימי החג הקריבו ע' פרים נגד ע' שרים, ביום השמיני אמר הקב"ה לישראל באו ונגלגל אני ואתם במה שתמצאו פר א' איל א', וצ"ל מה"ע שבז' ימי החג הקריבו קרבנות נגד הע"ש ובשמע"צ הוא לישראל לבד שהקריבו פר א' איל א' כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל דהב' דעות ד"ע וד"ת הן באלקות גופא, ובד"כ בחי' מל' הוא בחי' ד"ת וחכ' ד"ע, וכן בחכ' יש ג"כ ב' המדרי' והוא בחי' חיצוני' החכ' ופנימיות החכ' כו', וכמו"כ בהאור בכלל מצד הדבקות באוא"ס המאציל הוא בבחי' ד"ע ומצד שהוא מקור ההתהוות הוא בחי' ד"ת כו'.

אמנם מהמאמר דאלי' ע"ה אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' לאנהגא בהון עלמין משמע דכל הע"ס דאצי' הן בשביל עולמות בי"ע כו', וכמשנת"ל (ד"ה נחמו) בשם הפרד"ס דגם חו"ב עם היותם נסתרות כו' הן ג"כ לצורך העולמות כו', דבכדי שיהי' ענין הידיעה בעולמות ובפרט ידיעה אלקי' זהו ע"י שנאצלו בחי' חו"ב כו', וכמשנת"ל (ד"ה וירא אליו) דמחו"ב הוא ענין הידיעה והשגה באלקות ומהמדות העליונות הו"ע ההרגש האלקי שיש בכאו"א (א געטלעכער דערהער), הרי שכל הע"ס הן לצורך העולמות כו'. ובת"ז תי' ס"ט חשיב כל הע"ס בתי' בראשית ואו' הא כולהו עשר אם חסר חד לא אשתלם בריאה כו', הרי שכל הע"ס הן לצורך הבריאה וההתהוות כו', רק י"ל דמחו"ב נתהוו נבראים דעדאת"כ שאינם בבחי' מציאות דבר ומאיר בהם גילוי אלקות והם מיוחדים במקורם כו', וז"א ומל' הן שרש ומקור עדאת"ג שהן בבחי' מציאות דבר כו', ועמ"ש בלק"ת ד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת בענין עוה"ז ועוה"ב, דביו"ד נברא עוה"ב בחי' עדאתכ"ס ועוה"ז הוא בחי' עדאת"ג דשרשן מבחי' ו"ה כו', וז"ש לאנהגא בהון

עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין כו'. ולפ"ז כללות הע"ס דאצי' הן בבחי' אין השייך להיש הנברא כו', וגם הרי הכלים דאצי' ה"ה בבחי' מציאות דבר שהרי ישנם להע"ס במציאות, ובכלים בהכרח לומר שהן בבחי' ספירות, דאיך שנא' בבחי' האורות אם הן בבחי' פשיטות לגמרי או שגם בהאורות יש ע"ס רק שהן בחי' פשיטות לגבי הכלים וכמשנת"ל, הרי בכלים בהכרח שהן בבחי' ספירות, וא"כ ה"ה בבחי' מציאות דבר, דעם היותם אלקות