א'קסז

פ' ויצא דב' המדרי' הן בחכ' גופא, דהנה חכ' היא ראשית הגילוי מן עצמות המאציל וכידוע דלמעלה מהחכ' הוא למעלה מבחי' הגילוי וכמא' אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא על כל סתימין, והגם דחו"ב הן ג"כ בחי' סתימין וכמ"ש הנסתרות לה' אלקינו כו', אינו דומה הסתימות דחו"ב לסתימות דכתר שזהו מה שסתום ואינו בבחי' גילוי כלל אבל סתימות דחו"ב הוא שהגילוי הוא רק לעצמו ולא אל העולמות כו' אבל לעצמו הוא בחי' גילוי כו', וזהו דחכ' היא ראשית הגילוי היינו הגילוי לעצמו זהו בחי' ראשית הגילוי כו', ומ"מ הוא בחי' גילוי כו', ועמשנת"ל (ד"ה אחת שאלתי) בענין בינה ציירא ציורין כו', אמנם אור החכ' עדיין אינו נחשב ליש ודבר כי בחכ' יש בחי' ביטול דאין, וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שגם החכ' היא בחי' אין עדיין מפני שמאיר שם בחי' אין דכתר כו', וכמו המים שהן בגוון פשוט רק נראים כמו גוון הכלי כו' וכמו"כ בחי' חכ' אינו בבחי' ציור עדיין בבחי' מציאות דבר כו', וזהו מצד בחי' עצמות המאציל שבחכ' כו', אבל מצד שהוא ראשית לכל האצי' הוא נחשב לבחי' יש קצת

וכמ"ש כולם בחכ' עשית וכמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא כו', והן ב' מדרי' שבחכ' בחי' חיצוני' החכ' ופנימי' החכ' כו' (עמשנת"ל ד"ה שופטים). וזהו כענין שהתורה היא ממוצע בין אוא"ס לעולמות, וכתי' בה עוטה אור כשלמה שיש ב' מדרי' אור ושלמה והוא פנימיות וחיצוניות שבתורה, דחיצוני' התורה באה בהגבלה וכמו כל דיני התורה הן בבחי' הגבלה כו', ויש מדה ושיעור בתורה לגבי העולם וכדאי' בעירובין דכ"א א' נמצא העולם כולו א' מג' אלפים ומאתים בתורה כו', אבל פנימיות התורה אינו בבחי' מדה והגבלה וכדאי' במד"ר לכל יש סיקוסים חוץ מד"א שאין לו סיקוס והוא התורה כו', והיינו פנימיות התורה כו', והיא למעלה מהעולם כו', ובכללות האצי' ב' המדרי' שבממוצע הן בחי' ח"ע וח"ת דח"ת היא בחי' מל' זהו בחי' האין של היש הנברא כו' וכמשנת"ל, וח"ע הוא שלמעלה מהעולמות והוא בחי' האין של היש האמיתי בחי' עצמות המאציל כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ כו', דהנה ידוע בכוונת הנענועים שהוא להמשיך בחי' הדעת בנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א, והיינו המשכת בחי' ד"ע במל' דלהיות שהמל' היא בחי' ד"ת והוא בבחי' ביטול היש לבד כו', וע"י הד"מ שבלולב ממשיכים בחי' ד"ע בחי' ביטול במציאות כו', והיינו שממשיכים בחי' גילוי אוא"ס במל' להיות בחי' הדעה האמיתי' איך שכולא קמי' כו'. וזהו שנבחרו אלו הד' מינים דוקא מפני שמובדלים מכל המינים בהאחדות שבהם, דאתרוג דר באילנו משנה לשנה וסובל שינוי האוירים דהד' תקופות, ולולב הוא כפת תמרים שהעלין הן כפות כו', והדס תלתא בחד קינא, וערבה נק' אחווינא שגדלים באחוה כו', שכ"ז הוא מורה על אחדות, וידוע דאחדות הוא מצד הביטול כו', ונמצא כ"ז בצמחים גשמי' והיינו דהמשכת בחי' הביטול דד"ע הוא גם בבי"ע ע"י בחי' המל' כו', וזהו שנבחרו אלו המינים למצוה שבהם וע"י הוא המשכת בחי' ד"ע בבחי' מל' ובבי"ע כו'. וזהו"ע ביום הראשון שבגימט' כתר והיינו דכמו ההמשכה מעצמות באצי' שהוא בבחי' ד"ע וכמו

האור דחכ' וכמו האורות שמצד הדבקות באוא"ס הן בבחי' ד"ע כו' כנ"ל, כמו"כ הו"ע הד' מינים שזהו המשכת הדעה העליונה דמאוא"ס באצי' כמו"כ יהי' ההמשכה