א'קנה

שהוא אין ואפס ממש לגבי העצמות, ולגבי יש הנברא אין זה שהוא בבחי' אין ממש רק שנק' אין ע"ש שהוא לא דבר כמו היש שהוא בבחי' מציאות דבר ממש כו', וגם נק' אין ע"ש שאינו מושג בנבראים כו'.

אמנם מ"ש אל דעות הוי' הרי הב' דעות הן באלקות גופא, והיינו בהאין עצמו הוא הב' דעות דד"ע וד"ת כו', דד"ע הוא בהאור כמו שנמשך מן העצמות שהוא בבחי' אין בעצם מהותו, ולא רק מה שהעצמות רואה אותו לאין כ"א שהאור גופא הוא בבחי' אין בעצמו שאינו בבחי' תפיסת מקום בעצמו כלל כו', וזהו מצד דבקות האור בהעצמות ע"כ הוא בבחי' אין בעצם כו'. והנה מה שהאור הוא בבחי' אין יש להבין בכמה אופנים בענין הביטול, הא' דלהיותו בבחי' דבקות במקורו הרי נרגש בו מקורו ועי"ז גופא מתבטל בעצמו בבחי' העדר תפיסת מקום בעצמו כו', וכמו כ"ע כו' אוכם הוא קדם עה"ע כו', דפי' אוכם הוא שחרות שאינו בבחי' אור כלל כו', וכמו כל נהוראין מתחשכאין קמי' וכמו שרגא בטיהרא שמתבטל אור הנר לגבי אור השמש כו', וכמו הקטן לגבי גדול שאינו בבחי' תפיסת מקום בעצמו כו', וכמו"כ האור הדבוק בהעצם הרי מצד הרגש העצמות ה"ה מתבטל בעצמותו שאינו תופס מקום בעצמו כו', והגם שהביטול דהעדר תפיסת מקום שייך לגבי גילוי אור וכמו לגבי אור השמש שבגילוי מתבטל אור הנר,

וכמו חכם קטן שמתבטל לגבי חכם גדול הרי זה דוקא כשיודע הפלאת חכמתו אז מתבטל לגבי', שהרי אם יודע כלל הפלאת חכמתו אינו מתבטל כלל כ"א כאשר יודע הפלאתו וגודל חכמתו אז מתבטל בהעדר תפיסת מקום בעצמו כו'. וכמו"כ הוא למעלה דכ"ע אוכם הוא זהו קדם עה"ע שזהו בחי' אור הקו בכלל שזהו בחי' גילוי אור כו', אבל העצמות הרי הוא למעלה מבחי' גילוי כו'. י"ל דכללות בחי' האור מן העצמות אין זה בבחי' ריחוק מן העצמות, דעם היות שהעצמות אינו בבחי' מקור לאור רק שהאור נמצא מן העצמות כו', והאור הוא באין ערוך לגבי העצמות להיות בחי' אור והארה שאינו עצם כלל, והארה היא באין ערוך כלל לגבי העצם (כי הארה אינו מהות דבר והעצמי הוא מהות דבר כו'), ובפרט בחי' העצמות שמובדל בערך לגמרי מן האור כו' (עד שלגבי העצמות הנה האור אינו גם גילוי העצמות דבחי' העצמות ממש אינו בא בהאור, בל"א וואס עצמות איז ווערט ניט ארא(גיטראגין אין אור כו' וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל). וא"כ האור הוא באין ערוך לגמרי לגבי העצמות כו', וז"ע אין ערוך לך בעוה"ז שמהתהוות

היש אנו יודעים ענין אין ערוך וכמשנת"ל (ד"ה בחדש), ועי"ז אנו יודעים שגם האור הוא באין ערוך לגבי העצמות כו', דמהאור לבד לא היינו יודעים ענין אין ערוך כי האור יכול להיות גם לא מבחי' העצמות ויש לו ערך לגבי מקורו כו', ורק ממציאות היש אנו יודעים ענין אין ערוך, שהרי בכדי להיות מציאות יש זהו מבחי' העצמות דוקא כמשנת"ל (ד"ה זה היום), ומזה אנו יודעים שגם האור הוא מבחי' העצמות ושאין ערוך כלל לגבי העצמות כו', וממש כמו שהיש הוא באין ערוך כמו"כ גם האור הוא באין ערוך כו'. מ"מ מציאותו מן העצמות אינו בדרך אין ערוך כמו מציאות היש, דמה שהעצמות נק' בורא דאמיתי' ענין הבריאה וההתהוות היא מן העצמות כו' כמשנת"ל, הנה זהו בדרך אין ערוך (היינו שההתהוות היא בדרך אין ערוך, לבד זאת שהיש עצמו הוא באין