א'קנג

מפני שהתגלות עתיק הוא בבינה, ובינה נק' קדה"ק שכוללת כל הג"ר כו' וכמשנת"ל (ד"ה שמור את יוה"ש), ומשם נמשך במל' להמתיק הגבורות דמל', וזהו וכבוד הדר מלכותו פי' הדר מלכותו להיות גילוי המלוכה כו'. והענין הוא דהנה גבורותיו הו"ע גבורה וכח, והגבורה הוא בימין דוקא וזהו בחי' הגבורות דאי' שהן בחי' ימין והוא בחי' הכח כו', ובחי' גבו' וכח זה יש גם בבחי' מל' והוא ההתהוות דמל' בבחי' יש מאין שזהו דוקא בכח הא"ס הכל יכול וכמו אתה גבור לעולם אד', ולכן בפסוק בראשית יש כ"ח אותיות והו"ע כח מעשיו כו', וכמ"ש מכין הרים בכחו כו', וזהו וגבורתך ידברו להיות התהוות היש, רק שזהו בחי' העלם כו'. אך עוד יש גבו' עליונה לשלוט על הטבע הנמשך מכח מע"ב לשנות הטבע כו', וזהו כ"ח אותיות שבפסוק וידבר אלקים דגבי עה"ד כו', והו"ע מ"ש ועתה יגדל נא כח אד', וכמ"ש והחכמה תעוז לחכם יותר מעשרה שליטים שבעיר שהן העש"מ שמהם נתהוו כל הדברים הגשמי' כו', והחכ' תעוז לחכם לשלוט ולשנות את הטבע כו', וז"ע וגבורותיו הכח להיות ביטול היש דוקא, ועי"ז נמשך

גילוי אור במל' ולהיות גילוי המלוכה כו'. וז"ע דתקיעת שופר הוא לאתקנא כורסיא, כורסיא הוא בחי' המל' שבנינה מהגבו' כו', ולאתקנא כורסיא הוא להמשיך בחי' כח וגבו' דעצמות א"ס להיות תיקון הכסא שבבחי' מל' יהי' גילוי אור כו', וכמו כסא כבוד מרום מראשון כסא כבוד הוא בחי' בינה שהיא כסא אל הכבוד בחי' חכ', מרום בחי' כתר, מראשון א"ס עצמות המאציל שמשם נמשך למל' הנק' כסא והוא מקום מקדשנו כו', וכמו נכון כסאך מאז בחי' עתיק כו', וזה ממשיכים ע"י תקיעת שופר דאי' בזהר אמור דצ"ט ע"א דשופר עילאה הוא בחי' בינה ועל ידו נמשכים בחי' הגילוים העליונים הנ"ל.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש במד"ר בשעה שעולה ויושב כו' בדין הוא עולה, והיינו דבחי' הכסא דמל' הוא בחי' דין דבנינה מהגבו' כו', ובשעה שישראל נוטלים שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה ה"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, דהשופר שלמטה מעורר בחי' שופר עילאה כמ"ש בזהר שם, והיינו בחי' כסא הכבוד בחי' בינה שהוא בחי' רחמים כו', ומתמלא עליהם רחמים היינו הגילוי בבחי' בינה שזהו מה שבינה כוללת כל הג"ר ויש בה התגלות עתיק כו' כנ"ל, ומרחם עליהם היינו שנמשך הגילוי בבחי' מל' להמתיק הגבורות דמל', וזהו שהופך עליהם מדה"ד למדה"ר והו"ע לאתקנא כורסיא בחי' הכסא דמל', דמה שיושב על כסא רחמים הוא בחי' כסא הכבוד דבינה, ומה שהופך עליהם כו' הוא שכסא הדין דמל' נעשה כסא רחמים כו', אימתי בחדש השביעי, דהנה הבינה נק' שביעאה מלמטלמ"ע, ונת"ל ד"ה הנ"ל דמה שהבינה נק' שביעאה היינו שכוללת כל הג"ר, וזהו אימתי בחדש השביעי שע"י הבינה היא ההמשכה, להיות כי הבינה נק' שכינה שמשכנת ג"ר על ז"ת לכן ע"י הוא ההמשכה כו', וכמו"כ ההעלאה היא ע"י

הבינה וכמ"ש לך ה' הגדולה כו', והו"ע לך וכל כו' וכמ"ש במ"א, והוא דהכח והעוז לשלוט על הטבע שעי"ז הוא ההמשכה במל' כנ"ל, העלאה זו היא בבינה וע"י הוא ההמשכה כו', והיינו דבינה הוא מקום ההתחברות דההעלאה וההמשכה כו', וכידוע המשל בשני בנ"א א' עומד בהר וא' בבקעה דיש שמקום החבור באמצע דהעליון יורד כמה דרגות והתחתון עולה ומתחברים באמצע כו',