א'קנ

כו', וכמ"ש בע"ח דאחר הצמצום המשיך קו א' דק מאור העיגול שלו כו', וכ' שם שהוא נוגע ודבוק באוא"ס כו' והיינו שהוא אור הדבוק במקורו כו', ונת"ל דענין המשכת הקו הוא בכדי לעשות מעלה ומטה דלהיות שבקצהו העליון נוגע ודבוק באוא"ס ובקצהו התחתון אינו נוגע בהאוא"ס שמתחתיו, ע"כ כמו שהוא בבחי' קירוב אל מקורו הוא בבחי' מעלה וכמו שמתרחק ממקורו הוא בבחי' מטה כו'. ונת' באורך איך דבחי' מעומ"ט דהקו אינו רק בבחי' מיעוט לבד כ"א שהוא בבחי' התחלקות בעצם מדריגתן כו', דחכ' שלמעלה מהבינה היינו דבעצם מדריגתה היא למעלה מהבינה כו', וכן הכתר שלמעלה מהחכ' כו', ונת"ל (ד"ה ויהי הענן והחשך ויאר) שזהו ע"י הצמצום דע"י שהאור בא שלא בהדרגה נעשה התחלקות בהאור כו'. וא"כ י"ל דבבחי' מעלה שבו שהוא בבחי' קירוב לגבי מקורו הוא בבחי' אין של היש האמיתי, והיינו שהוא למעלה מבחי' מקור עולמות כו', ובחי' מטה שבו הוא בחי' אין של היש המתהווה כו'. וזהו דהתחלת הוויות הכלי הוא בעקודים אבל בא"ק אין שם כלים עדיין (רק בחי' שרש נשמות דגופות כו'),

והיינו לפי שבא"ק מאיר אור הקו כמו שהוא בבחי' דבקות ממש במקורו ואינו בערך להיות ממנו בחי' מציאות דבר כו' (ולכן בא"ק הגם שכולל הכל וכמא' צופה ומביט עד סוף כל הדורות כל דור ודור בפרט, ומ"מ או' ע"ז וכולם נסקרים בסקירה א' דהכל הוא בשוה כו', והיינו מפני שאינם בבחי' מציאות כלל כו', וזהו מפני שהקו מאיר שם בבחי' עליונה שבו ע"כ אין שם בחי' מציאות עדיין, מפני שבבחי' עליונה שבו אינו בבחי' מקור על מציאות דבר כו'), ורק בעקודים שזהו כמו שנתרחק האור קצת ממקורו שם הוא התחלת הוויות הכלי כו', וגם זה ע"י בחי' מטי ולא מטי דהיינו ע"י ריחוק האור כו' וכמ"ש בע"ח. אמנם באמת צ"ל דכמו שנת"ל באוא"ס שלפני הצמצום (היינו בהאור הבל"ג) שיש בזה בחי' עצם והתפשטות, דבחי' עצם האור הוא שכמו העצם שאינו בבחי' התפשטות והמשכה בעצם כו', ובחי' התפשטות הוא שבבחי' המשכה ובזה שייך שמתמעט בהמשכתו כו' כנ"ל, כמו"כ הוא ג"כ בהאו"פ בכלל דבכללות האור יש ב' מדרי', והוא בחי' עצם האור שהוא בבחי' דבקות ממש בעצמות א"ס, ולא רק דבקות שע"י הצמצום

כמו הקו בכלל שנוגע ודבוק באוא"ס אבל הוא ע"י הצמצום, משא"כ בהאור העצמי שהוא בבחי' דבקות ממש בבחי' עצמות א"ס כו' וכמשי"ת, והוא אור עצמי שאינו בבחי' המשכה וגילוי בעצם כו', ובאור הזה לא יש חילוקי מדרי' ואינו שייך בו שמתמעט ממדרי' למדרי' כו', ובחי' התפשטות האור הוא האור שבבחי' המשכה וגילוי, דכללות האור הזה הוא בבחי' שייכות אל העולמות כו' (ולכן גם בא"ק יש בחי' כלים רק שהן בבחי' שרש נשמות דבא"ק הן מ"מ בחי' כלים כו'), וכמו שנמשך הוא בא בבחי' התחלקות עד שהוא בערך להיות מקור ליש כו'. וב' מדרי' אלו בהאו"פ הו"ע פנימי' האור וחיצוני' האור כו', וזהו ב' בחי' אין, דעצם האור הוא בחי' האין של היש אמיתי, וחיצוני' האור הוא בחי' האין של היש המתהווה כו' (ובפרטיות גם בבחי' חיצוני' האור בחי' עליונה שבו הוא למעלה מבחי' מקור ליש רק בחי' אחרונה שבו הוא בבחי' מקור ליש כו') וכמשי"ת.

והנה ב' בחי' אין הנ"ל הגם שנק' אין בכלל אין פירושו שוה לגבי המשפיע כמו לגבי המקבל, שהם ב' בחי' יש הנ"ל, דיש האמיתי הוא המשפיע שמשפיע הכל כמ"ש כי ממך הכל, ויש הנברא הוא המקבל כו' (ומה