א'קמב

וכאשר באמת אין הש' אלקים מעלים כמו"כ הנבראים באמת הם בטלים במציאות ואינם דבר בפ"ע כלל כו' וכמ"ש בסש"ב שם, וגם אם נא' דמאחר שלגבי הנבראים הש' אלקים מעלים ה"ה בבחי' מציאות דבר (דכן הוא בהידיעה דד"ת שיש בחי' מקום וזמן כו' וכמשי"ת), מ"מ אינם מציאות אמיתי, וכמ"ש הרמב"ם בה' יסוה"ת פ"א ע"פ וה' אלקים אמת שאין שם מצוי אמת מלבדו כמותו, והיינו שגם אם נא' שהנברא הוא ג"כ מציאות מ"מ אינו מציאות אמיתי, שהרי מציאותו הוא רק מהתעלמות מקורו ואם הי' מקורו מתגלה עליו הי' מתבטל מציאותו כו'.

וכידוע בענין שארז"ל כד קארי תרנגולתא מברך הנותן לשכוי בינה, דלכאו' אינו מובן למה נקבעה הברכה על קריאת התרנגול דאז הוא דוקא חיוב הברכה, אך הענין הוא דמה שלמטה הוא תרנגול הגשמי למעלה בשרש שרשו ביצי' הוא מלאך גבריאל, ובשרשן באצי' הוא בחי' ה"ג דאימא המעוררים בחי' המל' בבחי' עלי' מירידתה בבי"ע בכל לילה וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כו', והיינו בחי' חיצוני' המל' שיורדת לבי"ע לברר בירורים ועי"ז היא נותנת מזון וחיות לנבראים דבי"ע כו', ולכן הזמן הוא בלילה עד חצות. דהנה אי' בזהר דתרעין דג"ע אסתימו בלילה וזהו בחי' פנימי' המל' שהיא בבחי' סילוק ועלי' למעלה כו', וכידוע דבג"ע מאיר בחי' ג"ר דמל', דזהו ההפרש בין ג"ע לעולמות דבעולמות מתלבשים בחי' ז"ת דמל' ובג"ע ג"ר כו', ולכן בעולמות הוא בחי' העלם ובג"ע גילוי המהות כו' וכמ"ש במ"א, ובלילה דתרעין דג"ע סתימין היינו דאז בחי' עליית הפנימי' דמל', וכמו בעת השינה שהמוחין הן בבחי' התעלמות כו' (וכמשנת"ל ד"ה אתם נצבים דבנשמות הגבוהות הוא בחי' עלי'

כו'). ואז בחי' חיצוני' המל' יורדת לברר כו', והא בהא תלי' דמפני שפנימי' המל' מתעלם יורדת בחי' חיצוני' המל' לברר כו', וכמו עד"מ באדם בעת השינה פועלים הכחות חיצונים, דביום שהכחות פנימיים הם בהתגלות אז בטלים הכחות חיצונים ועיקר פעולתם הוא בלילה דוקא כו', וכמו"כ ירידת בחי' חיצוני' המל' לברר הוא בלילה עד חצות כו'. ובחצות לילה מעוררים ה"ג דאי' את בחי' המל' מירידתה בבי"ע לעלות באצי' כו', ועד"ז בנבראים דבי"ע הנה בחצות לילה קוב"ה אתא לאשתעשעא עם צדיקים בגינתא דעדן כו', לכן מלאך גבריאל מעורר הנשמות שיתענגו ויהנו מזיו השכינה שבג"ע התחתון ועליון כו', דכאשר תרעין דג"ע סתימין אז גם בנשמות הוא בחי' העלם כו', גם י"ל דהגילוי דקוב"ה אתי לאשתעשע זהו גילוי אור עליון מהגילוי שבג"ע דקוב"ה הוא בחי' ז"א כו', גם קוב"ה הוא בחי' עצמות המאציל, וז"ע השעשועים בחי' שעשועים עצמיי' והוא בחי' הכתר כו' וכמ"ש במ"א, וע"כ צריכים לעורר נשמות להיות בבחי' כלי לקבל אור זה כו', ומלאך גבריאל הוא המעורר את הנשמות כו'. וכמו"כ בעוה"ז

הנה בחצות לילה צריך האדם לקום להודות, וכמו שא' דוד חצות לילה אקום להודות לך כו', אז קורא התרנגול ששרשו ממלאך גבריאל לעורר את האדם שיקום בחצות לילה, וכמ"ש בזהר שהתרנגול קורא שלא בטובתו, להיות דתרין שלהובא דאשא מוקדין לי' תחות גדפוי שקורא מחמת זה בהכרח כו'. ונמצא כי ברכת הנותן לשכוי בינה שהיא על שרש ומקור שבאצי' בבינה או במל', הוא דוקא בזמן קריאת התרנגול, להיות כי זמן קריאתו הוא בזמן ההתעוררות דה"ג דאימא, ובבי"ע הוא זמן שגבריאל מעורר נשמות הצדיקים כו'. והנה מובן כמה השתל'