א'קלט
במס"נ על קדה"ש שמוסכם לקבל כל היסורים ר"ל בחומר טבעו מצד התגלות עצם נקודת היהדות כו'), אבל בבחי' המדות היו בבחי' הקטנות בתכלית וכמו התינוק שהמדות הן טבעי' לבד שאין בהם גילוי אור שכל כו', וכמו"כ ביצי"מ שהוא בחי' לידה היו כתינוק הנולד שאין בו רק מדות טבעים כו', והטבעי' להיותו בחי' העלם ה"ז נמשך אחר החומרי' כו' (וכמו בנה"ב להיותו טבעי ה"ה נמשך אחרי החומרי' כו', שזהו ההפרש בכלל בין שכלי לטבעי שהשכלי הוא בהתגברות הצורה והטבעי הוא בהתגברות החומרי כו', וע"כ הנה"ב להיותו טבעי הוא בהתגברות החומרי כו', וכמו"כ בהמדות גם דנה"א כשהן בבחי' קטנות דהיינו בבחי' טבעי לבד כו', ה"ה נמשכים אחרי החומרי' דנה"ב כו', ומכ"ש שאא"ל עי"ז בירור וזיכוך דנה"ב כו'). ובכדי שיהי' הזיכוך דנה"ב להיות היציאה מן הרע הן בהנשמה האלקית שלא יהי' בה אחיזת הרע דנה"ב כו', והן בהנה"ב עצמו שיזדכך מן החומרי' שלו כו', זהו רק ע"י הגדלת המדות בגילוי אור המוחין כו' (וכנ"ל דגם ביצי"מ הי' הרע עדיין בתקפו כו', והקירוב הנ"ל הי' רק לפי שעה בעת
התגלות האמונה כו'). וזה הי' ענין ספה"ע מיד אחר יצי"מ והוא המשכת המוחין בהמדות כו', ובכללות הוא להיות התפעלות המדות רק ע"פ השכל (והיינו במדות דנה"א שלא יהי' התפעלות המדות מעצמן שזהו בבחי' מקיף לבד ואין לזה שייכות כלל לנה"ב כו', ומיד נפסק ההתפעלות ואז יכול להיות נמשך אחר החומרי' כו'), דכאשר מתפעלי' ע"פ השכל ה"ז בבחי' הרגש פנימי ובבחי' התיישבות ופועל הביטול בנה"ב כו', ובפרטי' הו"ע הדעת וההשגה האלקית להתבונן בהתבוננות באיזה ענין שמתבונן אם בגדולת ה' בענין בריאת והתהוות העולמות כו' או בענין הגילוים בעולמות בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע כו', ולהיות בבחי' התקשרות הדעת בהרגשת הענין היטב עד שיתפעל באה' או ביראה כו', והאהוי"ר הבאה ע"י ההתבוננות ה"ה מגעת בהמדות טבעי' דנה"ב (והו"ע התפעלות מורגשת בלב בשר דנה"ט כו'), להפריד הרע דנה"ב והוא עקירת כל רצון זר שבחומרות התאוות הרעות שלא ירצה בהם כו', ובירור חלקי הטוב דנה"ב להיות הוא ג"כ בהתעוררות אה' לאלקות שז"ע בכל לבבך בשני יצריך כו'. וזהו עיקר ענין ספה"ע שהוא
המשכת המוחין בהז"מ דנה"א שבפרטי' הן מ"ט זפ"ז כו', להיות עי"ז בירור וזיכוך הנה"ב כו', והיינו שההתבוננות והאהוי"ר יהי' בגילוי גם בנה"ב ויהי' עי"ז הזיכוך דנה"ב כו'. וז"ע לחם מן הארץ שעי"ז נעשה בחי' הדעת והשגה אלקית להיות עי"ז בירור וזיכוך הנה"ב כו', וז"ע מצה לחם עוני שהוא בחי' אתכפי' כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה קחו מאתכם תרומה כו', ואח"כ ניתן להם לחם מן השמים והוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט כו', דהנה ההשגה שמבחי' לחם מן הארץ זהו בהאלקות שבבחי' התלבשות בעולמות, והוא העבודה דנה"א לברר ולזכך את הנה"ב כו', אך לחם מן השמים הוא שיהי' הדעת וההשגה באוא"ס שלמע' מהעולמות כו', והוא העבודה דנה"א מצ"ע כו' ועמ"ש בתו"א בהבי' דכי עמך מקו"ח, וי"ל שהו"ע רעו"ד כו', ועמ"ש במ"א בד"ה כי נר מצוה שע"י רעו"ד נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא כו'.
וע"פ הנ"ל מ"ש אתם נצבים היום כו', דהנה ידוע דבר"ה הוא העבודה שלמע' מטו"ד, שזהו ההפרש בין העבודה דר"ה להעבודה דכל השנה, דכל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.