א'קלז

ההתהוות מבחי' מל' הוא ע"י ההעלם שהמל' מתעלמת בעצמה כו', והו"ע הגבורות והצמצומים שבבחי' מל' דבנין המל' הוא מהגבו', וכמשנת"ל באורך ריבוי הצמצומים בבחי' מל' בכדי להיות מקור ליש כו', וז"ע רוח הבהמה היורדת שיורדת מעצמותה להיות בבחי' מקור להתהוות היש כו' (ולכן ההתהוות שנעשה מזה הוא בבחי' יש ממש כו', דבד"כ הוא ההפרש בין נבראים דעדאת"כ לנבראים דעדאת"ג שנעשו בבחי' יש ממש כו'). וגם היא בבחי' התלבשות ממש בנבראים בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל כו', ונת"ל בהד' מדרי' דהעלם וגילוי ועצם והתפשטות כו', דכח ופועל הוא מדרי' האחרונה שהכח הוא בבחי' מיעוט האור ביותר כו', וגם ההתלבשות זאת היא התעלמות ביותר שהכח הפועל מתעלם בהנפעל ואינו נרגש בו, והיינו שאינו נרגש שהוא כח אלקי כו'. דבד"כ ענין ההתעלמות שבהתלבשות הוא שהכח המלובש נעשה כמהות המלביש, וכמו בהתלבשות כחות הנפש בגוף שבאים בהגשמה בהתלבשות זאת כו', וכמו בהתלבשות הנה"א בנה"ב שבא בהגשמה כמו שהשכל דנה"א בא בהגשמה לפי אופן שכל הטבעי דנה"ב כו'. אך באמת בהתלבשות

זאת ההתעלמו' הוא ביותר והוא שהנפעל אינו מרגיש את כח הפועל והיינו דעם היות שמרגיש שיש בו חיות המחי' אותו אינו מרגיש שהחיות הוא אלקות כו', והוא שהנפעל תופס אותו לפי חושיו כו'. אך עיקר ענין רוח הבהמה היורדת הו"ע רגלי' יורדות מה שיורדת להשפיע חיות בע"ש דנוגה דבי"ע כו', ובפרט בזמן הגלות דגלו לבבל שכינה עמהם כו', שז"ע גלות השכינה שהוא בבחי' העלם ביותר כו'. וכידוע שיש ב' מיני התלבשות, הא' שהמלובש מושל ושולט על המלביש, וכמו בהתלבשות הכחות זב"ז כמו התלבשות השכל במדות הרי השכל מנהיג את המדה ומטה אותה כו', דע"פ שכלו יהולל איש בחי' המדות כו', וכן התלבשות המח' בכח המעשה כמו בכח התנועה כשמצייר איזה ציור עד"מ הרי כח התנועה בטל לגבי כח המח' המלובש בו שהמח' תטה את כח התנועה כרצונה כו'. והב' הוא שהמלביש שולט על המלובש, וכמו עד"מ אדם האסור בשק הרי בע"כ הוא אסור בו ולא כמו הלבוש דברצותו פושט כו', וכמו בגלגולים ר"ל שנפש האדם מתגלגל ר"ל בגוף הבהמה הרי אין שליטה לנה"א על הבהמה ואדרבה היא שולטת עליו ומוליכו

למקומות העכורים שלה כו', וזהו מפני שגוף הבהמה אינה כלי כלל לנפש האדם והנפש הוא שם בהתעלמות לגמרי, שגם הארה דהארה ממנה אינו מתגלה כו', וע"כ אין לה שום שליטה ואדרבה כו' (וידוע שזהו צער גדול לנפש האדם מעניני הבהמה כו'). וכן בהתלבשו' נה"א בנה"ב יש בזה ב' מיני התלבשות הנ"ל, דהנה כמו שהאלקים עשה את האדם ישר שיהי' התגלות הכחות דנה"א אז הנה"א מושל ושולט על הנה"ב, דהנה"ב עם היות שאינו בערך הנה"א כלל הוא מ"מ בבחי' כלי להכחות דנה"א כו', וכמו בגוף ונפש שאינם בערך זל"ז כלל ומ"מ הרי הגוף הוא כלי אל הנפש שמתלבש ומתגלה בו בבחי' או"פ כו', כמו"כ הוא בנה"א ונה"ב כו', אבל כאשר לא יש התגלות הכחות דנה"א ומתגבר הנה"ב וכנ"ל אז יכול להיות השליטה דנה"ב כו' וכמו הם ברשות לבם ר"ל. וכמו"כ הוא ההפרש בבחי' התלבשות דמל' בזה"ב בין הזמן דב"ר וגם ב"ש שהי' התלבשות המל' במדרי' דקדושה בי"ס דבי"ע ובכלל בבחי' סטר' דקדושה כו', דלאחר כל ההעלמות בענין ההתהוות מ"מ מאיר בהם גילוי אור כו' (וכמו בכללות ההתהוות דעולמות שהי'