א'קלב

אכול תאכלו דבר שכבר נאכל כו', ויש בחי' עלי' שלמעלה מהבירורים לגמרי כו'. וזהו ג' בחי' רצוא, דכללות ענין הרצוא הוא להיות כלי אל הגילוי כו', הא' רצוא דנבראים דבי"ע ע"י הבירור מתוך הפסולת והוא ע"י העבודה שע"פ טו"ד שעי"ז נעשים דברים התחתונים כלים לגילוי אלקות כו', והיינו שבי"ע נעשים כלים לגילוי אור האצילות כו'. והב' בחי' הרצוא דכלים דאצי' דשם אינו שייך פסולת ח"ו רק הוא בירור האוכל כו', והוא זיכוך הכלים שיהיו ראוים לקבל בחי' אור שלמעלה מהאור המתלבש בהכלים כו', ובעבודה הו"ע רעו"ד שעז"נ ומל ה' אלקיך את לבבך שזהו העברת ההרגש מהאהבה שע"פ טו"ד כו', דעם היותה אה' אלקית מ"מ צ"ל העברת המורגש כו', ועי"ז נעשים כלים לאור שלמעלה מהכלים היינו אור שאינו בבחי' התעלמות כו'. והג' הוא הרצוא של האור שאין זה בבחי' בירור כי בירורים שייך רק בבחי' הכלים לא בהאור כו', ובעבודה הוא בחי' אהבה בתענוגים שמצד עצם הנשמה שמתענגת על עצמות א"ס כו' שעי"ז נעשים ראוים לקבל בחי' אור פנימי ועצמי ממש כו'. וע"י ג' בחי' רצוא אלו הן

ג' המשכות, הא' גילוי בחי' אור האצי' שהוא האור דסדר השתל' ובשרשו הוא בחי' חיצוני' עתיק כו', והב' גילוי בחי' האור שלמעלה מהשתל' והיינו בחי' ג"ר דעתיק רק כמו שהן בהתלבשות בבחי' בינה דעתיק כו', והג' בחי' פנימי' עתיק ממש כמו שהוא בעצמותו כו'.

ובכל הנ"ל יובן מ"ש וידעת היום כו' כי הוי' הוא אלקים כו', דהוי' ואלקים הוא הצמצום הראשון וגילוי הקו כו', וכידוע ונת' ג"כ לעיל במ"ש אל אלקים הוי' דבר כו' דש' אל הוא האוא"ס שהאיר לפני הצמצום וש' אלקים הוא הצמצום הראשון וש' הוי' הוא גילוי הקו כו', ובהשתל' הו"ע אורות וכלים דש' הוי' מקור האורות וש' אלקים מקור הכלים כו', ובעולמות הוא אצי' ובי"ע דאצי' בכלל הוא בחי' ש' הוי', ובש' הוי' גופא אצי' הוא היו"ד דש' הוי' שהוא עיקר הש' הוי' כנודע, והו"ע אבא מקננא באצי' כו', ובי"ע הן ש' אלקים וכמ"ש בראשית ברא אלקים כו'. וזהו וידעת היום דכמו שהיום כלול מיום ולילה דאין יום שאין לילו עמו כו' שהוא חשך ואור העלם וגילוי, כמו"כ הוא בכללות ההשתל' ב' הענינים הנ"ל, וכמו שהלילה קדום ליום וכמארז"ל במע"ב היום הולך אחר הלילה, ותכלית הכוונה הוא היום כו', כמו"כ בהוי' ואלקים צמצום וגילוי הצמצום קדם אל הגילוי כו', והיינו דלבד מה שבפועל קדם הצמצום דברישא חשוכא והדר נהורא כו', הנה גם בהעלם היינו לפה"צ קדם הצמצום

אל הגילוי כו'. וענין הקדימה הוא להיות שהכוונה בהגילוי הוא שיהי' בבחי' או"פ, וזה צ"ל ע"י הצמצום דוקא ומשו"ז קדם הצמצום כו', וא"כ הרי בהצמצום כלול כוונת הגילוי, דכל קדימת הצמצום הוא בכדי שיהי' הגילוי כו', וזה מובן לנו מן הצמצום שהרי אופן הצמצום הוא באופן כזה שיהי' גילוי כו', ואם הי' ח"ו הכוונה לצמצם ממש הרי הי' העלם לגמרי, ומאחר שנמשך אור אחר הצמצום, מובן שהצמצום הוא בשביל הגילוי כו' וכמשנת"ל (ד"ה וכל העם רואים), וזהו שהש' אלקים כלול בו הכוונה דש' הוי' דהיינו שבהצמצום כלול כוונת הגילוי כו', וכן בהגילוי כלול כוונת הצמצום שהגילוי הוא באופן כזה להיות בבחי' או"פ כו', וגם בבחי' יכולת מה שביכולתו להאיר הרי אין הכוונה רק לגלות עצמותו כ"א להאיר העולמות