א'קכט

תהלל י"ה שהנשמה עצמה בעצם מהותה בבחי' יחידה שבה היא מתענגת בתענוג עצמי בעצמות א"ס ב"ה כו'. ולכן אין בתפלה דשבת שום בקשה ושאילת צרכיו וכמו רפאנו וברך עלינו כו', דענין בקשות אלו הוא שלא יהי' שליטה למקטרגים שמן עוונות וכמו תייסרך רעתך כו', שזה שייך בתפלה דחול שהיא במדרי' הנשמה המלובשת בגוף דשייך בזה אחיזה והיא באמת מתעלמת בגוף ונה"ב כו', וענין התפלה הוא הבירור והיציאה מהרע דנה"ב כו' (הן היציאה דהכחות דנה"א וכן היציאה דהטוב שבנה"ב כו'), ואז שייך בקשות אלו שלא יהי' שליטה כו', אבל בשבת שהתפלה היא בעצם הנשמה שאינה בבחי' התלבשות ובבחי' התעלמות כלל וכלל כו', והתפלה אינה בבחי' יציאה מן הרע כלל, רק להתענג על ה' כו', ע"כ אין מקום כלל לבקשות אלו כו' (ובירושלמי פ"ד דברכות ה"ד אי' אמר רבי תמה אני למה אין אומרים אתה חונן בשבת כו', וי"ל שזהו בחי' תענוג העצמי הבא במורגש שזה שייך בשבת ג"כ כו', ומ"מ א"א אתה חונן בשבת מפני שאמיתי' ענין השבת הוא בחי' תענוג העצמי הבלתי מורגש כו', ובחי' עונג העצמי המורגש הוא

באכילה דשבת, אבל תפלה דשבת היא בבחי' עונג העצמי הבלתי מורגש כו', וע"כ אין אומרים בתפלה גם ברכת אתה חונן כו'), וכן אין אומרים סלח לנו בתפלת שבת שזה שייך ג"כ בעבודת הבירורים שבהקירוב דתפלה בא על דקות חלקי הרע כו', וגם אומרו סלח לנו הוא דחיית הפסולת כו' וכמשנת"ל, וכ"ז אינו שייך בתפלה דשבת כו', ועם היות דשבת אותי' תשב כו', הנה התשו' דשבת אינו על חטא ועון, כ"א הו"ע והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה שהו"ע השבת הנפש וחזרתה בשרשה ומקורה הראשון בבחי' עצמות א"ס כו', וכמש"א נשמה שנתת בי שלמעלה גם מבחי' טהורה היא כו' וכמ"ש במ"א, וז"ע תפלה דשבת שהיא רק בבחי' תענוג עצמי כו', וז"ע נשמה יתירה דשבת דהיינו התגלות בחי' יחידה שבנפש בבחי' תענוג עצמי על עצמות א"ס בחי' אז תתענג על ה' כו'.

ונמצא שיש ג' מדרי', הא' בחי' עונג המורכב בחו"ב שזהו בחי' העונג פרטי בהתהוות העולמות ובהכוונה פנימי' כו', והב' בחי' העונג העצמי דבחי' עתיק רק שבא במורגש כו', והיינו שזהו כמו שהוא בבחי' התלבשות בבחי' בינה דעתיק שזהו בחי' שביעאה כו', והן הב' סעודות דשבת דשבתא דלילא ושבתא דיומא כו', שכ"ז הוא בחי' אכילה כו', והג' הוא בחי' העונג העצמי ממש הבלתי מורגש והוא בחי' פנימי' עתיק והו"ע באתרי' לאו אורחי' למיכל כו' (וזהו אמיתי' ענין המן שנמשך למעלה בשבת דוקא משרשו ומקורו הראשון כו', ועז"א ויברך אלקים את יום השביעי ברכו במן כו'), והוא בסעודה שלישית דשבת דכתי' בה היום לא גילוי בחי' אין העצמי כו'. והנה ג' מיני המשכות אלו זהו ע"י ג' בחי' רצוא שנת"ל, דכללות ענין הרצוא הוא להיות ראוי לקבל את האור והגילוי והיינו ע"י הביטול כו', וכמו הבירור והעלי' של הדם לקבל אור וחיות הנפש כו' וכמשנת"ל (ד"ה נשא), והרצוא הא' הוא בעבודה שע"פ טו"ד שזהו עבודת הבירורים בעולמות בי"ע בבחי' בירור פסולת מתוך אוכל או אוכל

מתוך פסולת שזהו העבודה בבחי' חיצוני' המוחין ופנימי' המוחין כו' וכמשנת"ל, ועי"ז נעשה בי"ע ראוי לעלות לאצי' ולקבל אור האצי' כו', וזהו העלי' דמעלי שבתא שהיא העלי' מבי"ע לאצי' כמשנת"ל (ד"ה פנחס). והנה נת"ל (ד"ה שמור את יוה"ש) דהתחברות בי"ע עם אצי' הוא בהיכל ק"ק דברי' שהו"ע המרכבה דברי' דהיינו