א'קכד

העונג שבתכלית הטוב וההידור לא הי' תחלה כו', וא"כ הרי אינו מורכב כלל בהעשי' ואינו מתצמצם כלל בהעשי' כו' (וגם להיותו עצמי אינו בערך שיתצמצם באיזה דבר כו'), כ"א כאשר רואה אח"כ טוב המלאכה והשלמת הכוונה שהוא בטוב ביותר, ה"ה מתענג מאד שהתענוג הוא בעצם נפשו שנעשה עתה מטוב הדבר, ה"ז תענוג עצמי ופשוט שזהו רק גילוי התענוג שמתענג בעצם נפשו ואינו מורכב גם לא בטוב הדבר כו', דעם היות שהעונג הוא מטוב הדבר מ"מ אינו מורכב גם בזה כו'. והענין הוא דהנה העונג שבא בעשיית המלאכה (והוא העונג הפרטי) הרי העונג הוא אח"כ מגמר המלאכה ומה שבא פנימיות כוונתו כו', והיינו שהעונג הוא רק מזה שנגמרה מלאכתו בטוב וזהו הנרגש בהעונג וע"כ הוא עונג המורכב כו', אבל העונג העצמי הוא מה שמטוב הדבר ביותר נעשה לו טוב בעצם (ווערט עם בעצם גוט), שבהעונג הזה אינו נרגש כ"כ גם טוב הדבר רק העונג שמתענג בעצמו כו', ועם שהגורם לזה הוא טוב הדבר מ"מ העונג הוא שמתענג בעצמו ואינו נרגש טוב הדבר שהביא את העונג כו' (ועונג כזה הוא דוקא בקבלת הדבר

בהמקבל לא בעצם ההשפעה כו'). וכמו"כ יובן למעלה דבחי' עונג הפרטי היינו בחי' תחלת המח' שנתעורר כבי' ברצון על עולמות שיש בזה עונג וכמא' שנשתוקק הקב"ה כו', דהארת העונג הזה הוא שבא בצמצום בכללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד בחי' סומ"ע כו', ובהשביתה כבי' דהיינו בבחי' העלי' מהצמצום שז"ע ויכל אלקים שכלו הצמצומים כו' מתגלה העונג הזה כו', אבל הוא עונג המורכב בחכ' ורצון דהתהוות כו', ובפנימי' הוא שמורכב בהכוונה דעבודת הבירורים שזהו תכלית הכוונה בהתהוות העולמות דאשר ברא אלקים לעשות לתקן כו', לעשות הדברים התחתונים שיהיו כלים לאלקות כו', ובעליית הבירורים למעלה מתגלה העונג שבזה כו'. אך בחי' התענוג העצמי הוא מ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד כו', והוא מה שנתקבלה העבודה והביטול בנבראים (והיינו בנש"י) בטוב ביתרון גדול גם על תחלת המח' כו', וכמו מה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע הרי אין זה ע"פ סדר השתל', דכפי סדר ההשתל' הרי צ"ל תחלה נשמע ואח"כ נעשה כו' וכמ"ש במ"א, והוא הביטול עצמי שיש בנשמות מצד שמושרשים בעצמות

א"ס שלמעלה מעלה משרש ומקור ההשתל' כו'. וכן הוא הבירורים למטה בכח קבעומ"ש לא רק ע"פ טעם ושכל בלבד כו', וכמו"כ בהבירור הנעשה ע"י התשו' שהוא הבירור שלא בהדרגה עד שהרע נהפך לטוב כו', ובד"כ בהעבודה בזה"ג בריבוי העלמות והסתרים שיש מניעות ועיכובים על כל דבר והוא עומד נגד כל מונע כו', והוא בדרך הפקירות שמפקיר ומשליך חייו מנגד כו', שכ"ז הוא שלא בסדר והדרגה בדרך ההשתל' בהתהוות העולמות כו', הרי כ"ז עולה בבחי' עצמות אוא"ס ב"ה שמתענג בעצמותו כבי' שהוא בחי' עונג עצמי ופשוט שאינו מורכב בשום דבר כו'. וזהו שכ' וישבות ביום השביעי ופי' המזרחי שזהו ששבת גם מן המנוחה, שעז"א תחלה ויכל אלקים ביום השביעי שארז"ל בא שבת בא מנוחה, דמנוחה זו היא הבאה לאחר מלאכה ועבודה והוא בחי' עונג המורכב כו' כנ"ל, אח"כ וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו גם מבחי' מנוחה הנ"ל, והוא שהעונג הפרטי עולה בבחי' עצמות התענוג דבחי' עתיק שהוא בחי' עונג פשוט כו', וזהו המתגלה בסעודתא דעתיקא בשבתא דיומא כו'.