א'קיח

וקודם עליית הרצון הוא בחי' הרצון כללי כו', והיינו שרש הרצון והעונג פרטי כמו שהוא בעצמות הרצון ועצמות התענוג שנת"ל), וכאשר הסומ"ע עולה בבחי' או"ח הרי ידוע דכל או"ח ה"ה חוזר לקדמותו היינו אל התחלת שרש המשכתו כו', וזהו ג"כ ענין נעוץ תחב"ס וסוב"ת דהיינו שבתחלת ההתעוררות הכוונה היא שיהי' הסומ"ע שזהו שנעוץ סוב"ת, ואח"כ בסומ"ע נעוץ התחלה בגמר המלאכה, וע"כ הוא עולה בהתחלה כו', אבל איך יעלה עוד למעלה מתחלת המח' כו'. אך צ"ל תחלה ענין נתב"ס וסוב"ת, דהנה מ"ש בס"י נתב"ס וסוב"ת זהו רק התקשרות התחלה והסוף שהן מתקשרין זע"ז שהתחלה הוא בשביל הסוף דוקא והסוף הוא לפי אופן התחלה ובו נשלם כוונת התחלה כו'. ויובן זה עד"מ בהשפעת החסד והטוב הנה תחלת התעוררות החסד במוח ולב הוא לעשות טוב וחסד לעני בפו"מ, והסדר בזה דתחלה הוא התעוררות הרחמים הפשוטים שמתעורר ברחמים על העני, להיות שהעני הוא שפל וטבע המרומם להיות נמשך אל השפל ע"כ הוא מתעורר ברחמים עליו כו', ומזה נעשה הרצון של חסד שמתעורר ברצון לעשות לו חסד, והרחמים

נעשים טעם לרצון זה, דמפני שנתעורר ברחמים עליו משו"ז מתעורר ברצון של חסד להיטיב חסדו עמו להגביהו משפלותו כו', ואח"כ בא הרצון במח' שהוא השכל והיינו שהשכל מחייב שצריך להתחסד עמו, ובשכל בא הרצון בהתחלקות היינו באיזה אופן יהי' החסד, דקודם שבא בשכל אינו ניכר עדיין באיזה אופן יהי' וכאשר בא בשכל ה"ז בא בהתחלקות שיהי' החסד באופן כך וכך כו', ואח"כ בא בלב בבחי' מדות שבלב דהיינו בהתגלות מדת החסד ומשם לדבור עד המעשה בפו"מ כו'. והנה ודאי הילוך השפע ברוחני' מן הרצון עד המעשה עיקר המכוון ברוחני' השפע הזאת אינו אלא סוף הדבר דהיינו המעשה בפו"מ דוקא כו', והגם דארז"ל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש והמפייסו מתברך בי"א דענין הפיוס הוא התגלות הרצון והטוב שבלבו שזה מרומם את העני משפלותו כו', מ"מ כ"ז הוא דוקא כאשר יש המעשה בפו"מ שהרי אם תשאר השפע במח' ודבור ולא יקיים בפו"מ אינו נק' חסד כלל כו', רק כשיש ההשפעה בפועל אז יש יתרון בהפיוס כו'. וזהו נעוץ סוב"ת דבתחלת ההתעוררות הכוונה היא הסומ"ע דוקא ואם לא יהי' הסומ"ע

ההתעוררות היא כאלו אינה כלל כו', וכן להיפך נתחב"ס שהכח ועוז בסוף מעשה בפו"מ הוא רק מכח התחלה שהוא תחלת התעוררות הרצון שאם נפסק התעוררות הרחמים והרצון יופסק כח המעשה בפו"מ כו', ולפי אופן ההתעוררות ברצון הוא המעשה בפו"מ כו', והא בהא תלי' והיו לאחדים ממש כו'. וכמו"כ הוא למעלה דקודם שנתהוו העולמות הי' תחלה התעוררות הרצון להוות כו', וזהו בחי' הכתר של כל עולם כמו כתר דאצי' וכתר דברי' כו', שזהו הרצון על כל עולם בפרט כו', וכמשנת"ל בענין המקיפים פרטי' כו', וכמו"כ הי' רצון כללי על כללות ההתהוות וכמא' כד סליק ברעותא למברי עלמא ואי' בע"ח שזהו בחי' הרצון דא"ק שהוא הרצון כללי על כללות ההתהוות כו', ובפרטי' יש בזה בחי' הרצון שזהו בחי' כתר דא"ק וכמו שבא בבחי' חו"ב ומדות (שבזה בא הרצון בבחי' פרטים רבים) והן הע"ס הגנוזות במאצילן כו', והיינו כללות ההשתל' כמו שעלה במח' דא"ק בהעלם בעצמותו עדיין ובא להתגלות בעקודים ובע"ס דאצי' כו', ולמע' מזה הוא כשעלה ברצונו להאציל ולברוא כו', שזהו באוא"ס שלפני הצמצום כו', ושיער