א'קיג

פל"ט דבחי' נשמה עולה בהיכלות דברי' אבל הרוח של צדיקים וכן כל הנשמות העובדים בבחי' דו"ר טבעי' עולים ביצי' בגעה"ת כו'), והיינו דבנשמה א' יש חילוקי' בעלייתה במדרי' השונות שבה כו', ובעוה"ב כל הנשמה היא במעלה ומדרי' אחת כו', והיינו שבחי' נפש יקבל גילוי הא"ס כמו בחי' יחידה כו', והוא שכל המדרי' שבנשמה יהיו שוין כו', וכ"ז הוא מפני שהגילוי בג"ע הוא מבחי' עדן דחכ' דהיינו רק הארת התענוג שמאיר בחכ', ולהיות שזהו רק הארה לבד יש בזה חילוקי מדרי', אבל בעוה"ב שיהי' בחי' עצמות עונג העליון לא יהי' בזה חילוקי מדרי' כו'. וזהו ג"כ ענין טעמים שבתו' כמו זרקא מקיף שופר כו' שהן בחי' אותי' שבתענוג המאירים בחכ' כו', וכידוע שיש טעמים נקודות תגין אותי' והטעמים הם בכתר וגם בחכ' והיינו בחי' העונג שבחכ' הנק' רננא דאורייתא כו', אך זהו רק בחי' אותי' שבתענוג כי בטעמים יש ג"כ טנת"א, והטעמים שע"ג האותי' הן בחי' אותי' שבטעמים בחי' הארה לבד מבחי' עצמות התענוג שנמשך בחכ' כו', אבל בחי' עצמות התענוג הוא למע' מבחי' החכ' כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, דהנה נגד בחי' הארת העונג שבחכ' יש בחי' עונג דלעו"ז דמאחר שזהו רק הארת העונג שבא במורכב בחכ' שייך בזה את זלעו"ז כו', והן כל התענוגים הגשמי' שהן ההיפך לגמרי מהכוונה הפנימי' שבהתהוות העולמות שהוא העונג שבחכ' כו', וזהו שארז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נוטע אשרה כו', דהנה במאו"א אות א' סקל"ה כ' אשרה נק' הנוק' דקדושה וכנגדה נוק' דקלי' כו', ובזהר בראשית מ"ט א' אשר דא בעלה דאתתא בחי' ז"א ועל שמו נק' המל' אשרה כו', והיינו דבקדושה הו"ע אשר קדשנו במצותיו בחי' גילוי התענוג, ובחי' מל' מקבל התענוג עליון ועש"ז נק' אשרה בחי' מקבל כו', ולעו"ז תענוגים הגשמי' נק' ארץ אשור והוא ההתקשרות לתענוגי עוה"ז ר"ל, שעז"א האובדים בארץ אשור שבזה נאבד כל חלק הטוב שבו כו', והוא ההיפך מבקדושה שע"י בחי' העונג שבחכ' עם היות שזה הארה לבד ה"ה מתעלה בבחי' עצמות התענוג כו' כמשי"ת, ובלעו"ז נאבד ר"ל כל חלק הטוב שבו כו', וזהו כל המעמיד דיין כו', דהנה ידוע דיצ"ט

ויצה"ר הן ב' שופטים כמא' זה וזה שופטן כו', דיצ"ט כל חפצו ורצונו הוא רק בבחי' עונג אלקי, ויצה"ר כל רצונו הוא רק בהתענוגים גשמיים כו', והיצה"ר נק' דיין שאינו הגון כו', וכאשר מעמיד ח"ו דיין שאינו הגון שנמשך אחרי היצה"ר ומגביר אותו ה"ז כאלו נוטע אשרה דלעו"ז כו', וע"ז צ"ל המשפט בהשערים שלא יהיו בענינים הפכי' ח"ו כ"א יהיו לה' לבדו כו', והז' שערים הן הד' חושים ראי' שמיעה ריח דבור, והוא להיות בבחי' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם עינא וליבא כו', כ"א להיות שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כו', ובשמיעה להיות אוטם אזנו משמוע כו' ולהיות אשרי אדם שומע לי כו' שמע ישראל כו', ואו' אשרי אדם בחי' התענוג כו', וריח הוא בחי' העלאה דתפלה שהוא בחי' ריח ניחוח כו', ופה הוא פה המדבר בתו' ובתפלה כו', ולהיות השערים הן העיקרים שבהם תלוי הכל כו', ע"כ צ"ל המשפט בהשערים שיהיו לה' לבדו כו', והשופט הוא בחי' החכ', דהרי עיקר השופט הוא המכריע דהמשפט הוא בשלשה שני דיינים זה אומר כך וזה אומר כך והפסק הוא כהמכריע שהרי הוא עיקר השופט