א'קיב

שיונק ממזלא הוא מבחי' ג"ר דעתיק כו' כנודע, ומ"מ ה"ז רק מבחי' מזלות ושערות כו'. והענין הוא כידוע שיש שער בימין ושער בשמאל שער בימין הוא כמו זה השער לה' שהוא שער רחב כו', ושער בשמאל הו"ע ושער רישי' כעמר נקי שהיא הארה מצומצמת לבד, וכמו השערות שגידולם מן המוח אבל הוא הארה חיצוני' מהמוח עד שבהחתך השערה אינו מרגיש במוח כו', וכמו"כ הוא למע' בחי' ושער רישי' הוא בחי' הארת העונג שנמשך בחכ' מבחי' ג"ר כו', שזהו רק הארה לבד מעצמות התענוג העליון הנק' מקור התענוגי', וכמו כי עמך מקור החיים היינו מקור התענוגים כו', דבחי' מקור התענוגים הוא בחי' עצמות אוא"ס והיינו תענוג שהוא עצמי ואינו מורכב בשום דבר כו', דזהו ההפרש בין תענוג למטה להתענוג שלמע' דלמטה התענוג מורכב באיזה דבר וכמו במאכל ערב או בחכ' ושכל וכה"ג כו', אבל למע' התענוג אינו מורכב באיזה דבר אלא בחי' שעשועים עצמי' כו', וזהו בחי' תענוג עצמי שמתענג בעצמותו בלי שום הרכבה באיזה דבר כו' (כי תענוג המורכב ה"ז שמקבל מאותו הדבר שמורכב בו ומתענג ממנו, ואוא"ס

אינו מקבל משום דבר וע"כ העונג הוא עצמי שאינו מורכב כו'), וזהו כי עמך מקור חיים היינו בחינת מקור התענוגים כמו שהוא עמך כלול בעצמותו שאינו בבחי' הרכבה כלל כ"א שעשועים עצמי' כו' וכמ"ש בהוספות לקו"ת בדרוש הצמצום ורשימה כו'. והנה העונג שבחכ' הוא עונג המורכב שה"ה מורכב בחכ' ואינו עונג עצמי כו', וזהו ג"כ תענוג הנשמות בג"ע דבגעה"ע הוא גילוי העונג שבחכ' כנ"ל ה"ה עונג מורכב בהשגת הנשמות שנהנין מהשגת בחי' זיו השכינה כו', וה"ז רק הארת העונג שנמשך מבחי' שערות לבד כו', אבל עצמות התענוג הוא שיתגלה לעתיד בזמן התחי' שלמעלה מעלה מהגילוי דג"ע גם געה"ע כו', וזהו שבג"ע יש כמה חילוקי מדרי' געה"ע וגעה"ת, וידוע דבפרטי' יש בזה ריבוי מדרי' עד אין שיעור וכמ"ש מרוב כל שהו"ע כל חיי עוה"ב שיש בזה ריבוי מדרי' מאד, ולא כל הנשמות שוין בעלייתם בג"ע דרוב הנשמות זוכות רק לגעה"ת, והנשמות שזוכות לגעה"ע הן הנשמות הגבוהות שהן בבחי' אין ומה כו' וכמשנת"ל (ד"ה חקת התורה וד"ה מי מנה), וכל הנשמות הן דגעה"ת והן דגעה"ע יש להם עליות

תמיד שעולים ממדרי' למדרי', וכמו שיש ג' עליות בכי"ו כו' וכמא' ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב כו' וכמ"ש במ"א, משא"כ בעוה"ב שיהי' הגילוי לכל הנשמות בשוה, וכמארז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב הרי יהי' הגילוי לכולם בשוה (רק אותן שאין להם חלק ר"ל) ולא יהי' אז עליות כו' וכמשנת"ל (ד"ה וישב יעקב). ובמ"א נת' דגם בעוה"ב יהי' חילוקי מדרי' בנשמות בקבלת שכר שלהם בהשגתם בא"ס ב"ה, וזהו דקדוק ל' כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב דהיינו לפי חלקי מדרי' שונות שבהם כו', וכמ"ש ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים שבעמקי הים הרי יש הרים ועמקים כו', והיינו דבנשמות כפי אופן שהם מחולקים בשרשן אם הן נשמות דאצי' או מברי' ויצי' כו' באופן כזה יהי' השגה שלהם בעוה"ב כו', וכמו נשמת אאע"ה שהיא מאצי' יהי' השגתה במדרי' גבוה ונעלה יותר מנשמת התנאים שהן מברי', וכן התנאים לגבי נשמת האמוראים שבד"כ הם מיצי' כו', ומ"מ יש הפרש בין עוה"ב לג"ע דעכשיו בג"ע יש חילוק במדרי' נרנח"י שבה שהנפש הוא בגעה"ת והרוח הוא בגעה"ע (ואפשר צ"ל שהרוח שהוא ביצי' הוא ג"כ בגעה"ת והנשמה שמברי' היא בגעה"ע כו', וכ"מ בסש"ב