א'קיא

שאז הוא בקירוב לגבי מקורו שהוא התענוג מאיר בו התענוג, וכאשר מתיישן שמתרחק ממקורו ובפרט כאשר בא בהשגה שמתעלם בזה נקודת ההשכלה כו' לא יש בזה העונג כ"כ כו', ומכ"ש גבי אחר שלא המציא אותו שאין השכל בקירוב כלל אל התענוג אינו נמצא בזה רק הארת העונג בבחי' הארה מועטת כו'. והדוגמא מובן למע' דוהחכ' מאין תמצא מבחי' אין דכתר ושרשה מבחי' התענוג, אבל התענוג עליון ה"ה למע' מעלה מבחי' החכ' כו', וכאשר החכ' היא בקירוב לגבי מקורה והיינו בחי' פנימי' ועצמות החכ' מאיר בה מבחי' עצמו' התענוג בגילוי כו', אבל כאשר היא בבחי' ריחוק ממקורה אינה מאיר בה רק הארת העונג כו', וי"ל שז"ע בחי' כח ומ"ה שבחכ' דכח דחכ' הו"ע התפשטותה אל הבינה, ומ"ה דחכ' הו"ע התדבקותה אל הכתר כו' (ובמ"א מבו' דמ"ה דחכ' הוא בחי' האין דכתר ממש כו' וכאן הכוונה שזהו עצמי' החכ' כו'), ובמ"א מבו' דבחי' הב' זהו בחי' נובלות חכ' והיינו בחי' נה"י דאבא כו', ובחי' הא' היא בחי' עצמי' החכ' כו', וזהו מה שבחכ' הוא בחי' הארת העונג לבד היינו בבחי' חיצוני' החכ',

וכמו במי ששומע ומקבל את השכל דלהיות שלא המשיך אותו ממקורו אינו מאיר בזה רק הארת העונג כו', ומה שהחכ' נק' עדן היינו בחי' עצמי' החכ' וכמו זה שהמשיך החכ' ממקורה שמאיר בזה עונג עצמי דעתיק כו'. וזהו ג"כ ענין ב' בחי' עונג הנ"ל דהעונג שבעצם ענין בריאת והתהוות העולמות הוא בחי' הארת העונג שבחיצוני' החכ' כו', שהרי החכ' דמע"ב הוא בחי' חיצוני' החכ' לבד וכמשנת"ל (ד"ה ויקחו לי תרומה), והעונג בזה הוא רק הארה לבד כו', והעונג שבפנימי' הכוונה הוא בחי' עונג עצמי מבחי' עתיק המתלבש בחכ' כו', והיינו שהעונג שבחיצוני' החכ' הוא מבחי' ז"ת דעתיק שבא בהשתל' כו', ובעצמי' החכ' מאיר מבחי' ג"ר דעתיק כו', ובמדרי' זו החכ' נק' בש' עדן כו'. וזהו דבשבת עולין הנשמות דגעה"ת בגעה"ע כמ"ש בזהר ויקהל דרי"ב רע"א, ובגעה"ע מאיר בחי' עדן דחכ' כמשנת"ל (ד"ה מי מנה), והיינו מפני שבשבת עולים כל הבירורים והעבודה דנש"י בששת ימי החול ומאיר אז בחי' העונג שבפנימי' הכוונה כו'.

והנה ב' בחי' עונג הנ"ל א"ז בחי' עצמו' התענוג ממש כו', וכמו עד"מ באדם העונג אשר במלאכת הבנין וגם העונג שבפנימי' הכוונה להיות לו דירה וכה"ג, הרי א"ז עצמות התענוג ממש שה"ה עונג בדבר פרטי היינו בבנין ודירה כו' (וע"ה שענין הדירה ה"ז מגיע בכללות נפש האדם וכמ"ש כתפארת אדם לשבת בית שכולל כל עצמות האדם כו', וכמ"ש במ"א דרצון האדם בבית הוא מושרש בעצם הנפש כי זהו משלמות האדם וכמא' כל אדם שאין לו קרקע כו', מ"מ בהתגלות ה"ז עונג פרטי בענין הדירה בפרט), ואין זה עצמות התענוג שהוא כח היולי ויכול להיות ממנו כמה מיני תענוגים שונים והוא עצמו מושלל מאיזה מציאות עונג כו'. וכמו"כ יובן למע' דבחי' עונג העליון שבהתהוות העולמות וכן גם בפנימי' הכוונה בהבירור ותיקון דהדברים התחתונים להיות לו ית' דב"ת ה"ז עונג פרטי, שזהו רק הארה מבחי' עצמות העונג העליון שהוא למע' מבחי' תענוג פרטי כו', ולכן בא במורכב בבחי' חכ' דכולם בחכ' עשית, וכן בהכוונה פנימי' שזהו ג"כ בבחי' חכ' כנ"ל, דכ"ז הוא מפני שזהו רק הארת העונג לבד

כו'. וזהו דאבא יונק ממזלא וידוע שזהו המשכה שלא ע"פ סדר השתל', דע"פ סדר הוא שאו"א מלבישים לזרועות דאריך בחי' ז"ת דאריך דבהם מתלבש בחי' ז"ת דעתיק כו', אבל מה