א'קט

נפשו ה"ה מתענג בזה, והעונג בא בהתגלות ובבחי' פשיטות כמו שהי' קודם הירידה כו'. והדוגמא מזה יובן למע' בהרצון דהתהוות העולמות כשעלה ברצה"פ להאציל ולברוא כו', דרצון זה הרי יש בו עונג והוא מה שנתאווה הקב"ה להיות לו דב"ת כו', והוא שיהי' עבודת הבירורים למטה ע"י עבודת האדם באתכפי' ואתהפכא כו', וע"י קיום המצות בעשי' בפו"מ כו', עד שהדברים התחתונים יהיו בבחי' דירה לו ית' שיהיו כלים לאלקות (והוא ע"י העבודה בכלל ובפרט ע"י המצות כמשנת"ל (ד"ה ראה) שזה"ע עובד אלקי' כו' כנ"ל, וענין סידור כלים נאים ז"ע בחי' עובד ה', וכמשנת"ל שם דמצות מעשי' מצד התלבשותם בדברים גשמי' בכדי לברר כו' ה"ז בבחי' עובדי אלקי' כו', ומצד שהן רצה"ע ה"ה בבחי' עובדי ה' כו', והוא המשכת עונג העליון דנח"ר לפני כו'), והעונג הזה הרי קודם השתל' והתהוות העולמות ה"ה בבחי' העלם בעצמותו ית' כי במה יתענג כבי' והיינו על מה יחול ויתגלה העונג כו', וכאשר בא לכלל אור התפשטות במע"ב ה"ה בא במורכב בבחי' חכמתו ומדותיו ית' וכנ"ל במשל, והיינו בבחי' חכ'

ומדות דתו' איך ובאיזה אופן יהי' הכשר המצוה ואיך יהיו אופני הבירורים כו' וכמשנת"ל בד"ה הנ"ל, ומ"מ אינו בא בבחי' הגבלה והתחלקות כמו חיצוני' העונג שבא בעצם ההשתל' שזהו עד"מ כמו העונג שבהמלאכה גופא כו', ובאופן שכשנשלם הכוונה מאיר העונג כמו שהוא בפשיטות ובכל מצוה ובכל תיקון מאיר העונג בשלמות כו', וכמו העוסק במצוה פטור מן מצוה אחרת מפני שבמצוה יש בחי' העונג בשלמות כו', ומ"מ צריכים לקיים כל המצות מפני שצריכים לברר כל הדברים דכשם שצריכים לברר קלף התפילין כמו"כ צריכים לברר צמר הציצית וכה"ג כו', ולכן מצינו בהינוקא שאמר חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש כו', והוא שעסקו בהכנסת כלה והיו פטורים מק"ש, וע"ה שזה תיקון גדול מ"מ לא נעשה הבירור והתיקון שע"י מצות ק"ש כו' ועמשנת"ל ד"ה אלה הדברים). ובשעת העשי' (ובפנימי' היינו בשעת העבודה וההתעסקות בעבודת הבירורים כו') הרי העונג הוא בהעלם כו', וכאשר נגמרה התהוות כל העולמות כתי' וירא אלקי' את כל אשר עשה והנה טוב מאד והיינו שנעשה הכל כתיקונה שיהי' הביטול

בעולמות, שז"ש אח"כ ויכולו השמים והארץ שהוא בחי' הכליון והביטול כו' אז הוא התגלות העונג כו'. והגם דבתחלת ההתהוות לא הי' עדיין העבודה וכמ"ש ואדם אין לעבוד כו', ותנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי כו', והעולמות מצ"ע הרי אומר אשר ברא אלקי' לעשות לתקן שהן צריכין עדיין תיקון כו'. אך הענין הוא דתנאי זה שהתנה הקב"ה כו' הרי לא הי' ספק אצלו ית' שהרי מתחלה במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים כו', והיינו מה שכבר עלה במח' תחלה מעשה הצדיקים בתו"מ שהוא ש' מ"ה דתיקון לתקן ולברר לרפ"ח ניצוצו' דתהו כו', וכאשר נתהוו העולמות באופן שיוכל להיות נשלם הכוונה הן מצד המברר והן מצד המתברר כו', וכבר יש על מה שיחול העונג בהשלמת הכוונה כו', וע"כ אמר טוב מאד שזהו גילוי העונג כו' (ובאמת י"ל דבתחלת הברי' הי' הכל מצ"ע כו', וכמו שכל ההתהוות הי' מצד כי חפץ חסד מצ"ע כמו"כ היו העליות והמשכת העונג הכל מצ"ע כו', ואח"כ בכל שבת העלי' היא ע"י העבודה דנש"י ונמשך העונג משלימות הכוונה כו'). ונמצא שיש ב' בחי' עונג בהתהוות העולמות הא' העונג שבשביתה ומנוחה בגמר המלאכה, והיינו שמפני הירידה הקודמת יש עונג