א'קח

השמחה מהמשפט הלא במשפט הן שמים לא זכו כו', ובפרט לפי משארז"ל אפי' העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע, וא"כ מהו השמחה בהמשפט שאו' ע"ז יעלוז שדי כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל שיש רצון ועונג בהתהוות העולמות, וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצה"פ להאציל כו' שנשתוקק הקב"ה לבראותו כו', ופנימי' הכוונה בהתהוות העולמות הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה כו' והוא שהדברים התחתונים יהיו כלים לאלקות כו', וזה הוא עבודת האדם למטה לברר ולזכך הדברים הגשמי' ע"י אתכפי' ואתהפכא חשול"נ כו' וע"י המצות בדברים הגשמי' כו', והו"ע אור זרוע לצדיק זרע הקב"ה התו' והמצות כו', ועי"ז הוא הצמיחה שהוא העונג בבחי' תוס' אורות כו', ואמיתי' הגילוי יהי' לעתיד כו', ומעין זה יש גם עכשיו והיא הברכה ברוחני' וגם בגשמי' דאם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם כו'.

והנה הבירורים דכל הששה ימים (וכן כל עבודת האדם למטה בתו"מ בחול) עולים בשבת באצי', שזהו כללות ענין השבת שהוא באצי', וזהו שהשבת נק' קדש ושמרתם את השבת כי קדש הוא, כי אצי' מובדל בערך מבי"ע כנודע וכמשנת"ל (ד"ה ויהי ביום השמיני), וע"כ נק' אצי' קדש כו', ובאצי' מאיר בחי' החכ' הנק' קדש כו' (ובפרטי' בכל יום העלי' היא בתפלת שמו"ע שהיא ג"כ באצי' כמ"ש בכתהאריז"ל, וכידוע בסולם דתפלה שיש בה ד' שליבות שהן בחי' אבי"ע, ושמו"ע היא העלי' באצי' והיא בחי' שבת שבכל יום כו', ועבודת כל היום עולה בשמו"ע כו', ועבודת כל הששה ימים עולה בשבת כו'), ואז הוא הצמיחה מהזריעה הנ"ל והיינו גילוי העונג העליון כו'. וכמו עד"מ באדם העושה איזה מלאכה או בונה בנין הרי כשנגמרה מלאכתו והיא בתכלית היופי וההידור שנשלם בה הכוונה הפנימי' שיש לו בהבנין ה"ה מתענג בזה, והיינו שמתגלה העונג שהי' לו תחלה כשעלה במחשבתו מלאכת הבנין כו', וכמשנת"ל דמה שעלה ברצונו לבנות הוא מפני כוונה פנימי' שיהי' לו דירה נאה ויסדר בה כלים נאים שהעונג

הזה הוא סבת הבנין כו', והעונג הזה קודם שבא בפועל הבנין ה"ה בהעלם בנפשו שאין בזה התגלות עדיין (רק מה שמתעורר ומתגלה קצת בעצמו כו') מאחר שלא יש עדיין הדבר בפועל וע"כ הוא בבחי' סתימות והעלם עדיין כו', ובשעת המלאכה הרי העונג הזה בא בשכלו ומדותיו המתלבשים בהמלאכה (היינו שלבד העונג שבהעשי' עצמה הנק' ג"כ עונג המעשי, דכמו שהשכל בזה הוא שכל המעשי כמו"כ העונג הוא ג"כ עונג המעשי כו', יש בזה העונג דתכלית כוונתו), והיינו שעפ"ז הוא חיוב שכלו באופן הבנין כפי אופן העונג דוקא וכמשנת"ל, ואז העונג בא במורכב בשכל ומדות כו', שבתחלה הי' העונג בבחי' פשיטות שהרי בתחלה הוא רק העונג מהדירה וכה"ג ואינו בא כלל בפרטי אופני הבנין רק בכללות הדבר שיבא מהבנין ה"ז עונג פשוט כו', וכאשר בא בשכל בחיוב פרטי אופני הבנין כפי העונג הרי בא במורכב בשכל ומדות כו', ובעת העשי' מתעלם העונג כי טרוד הוא בעשי' לעשות כל דבר כדבעי, וע"ה שכ"ז הוא לפי אופן העונג מ"מ העונג הוא בהעלם כו' (ולא כמו ההעלם הקודם שזהו שהוא סתום ונעלם בעצמו וכאן

הוא שמתעלם בהעשי' כו'), ובגמר מלאכתו כאשר כל הכחות עולים מירידתם וצמצומם וחוזרים לעצמותן ורואה מלאכת הבנין איך שנעשה הכל כרצונו ואוות