א'קז

וע"פ הנ"ל יובן ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, וע"פ פשוט מ"ש ל' נתינה הוא כמו והי' ברכה שארז"ל הברכות נתונות לך כו', וכמשנת"ל (ד"ה פדה בשלום) ההפרש בין תפלה לברכה דתפלה הוא מלמטלמ"ע וזה בכח כל א' וא' להתפלל ולבקש כו', אבל ברכה היא מלמעלמ"ט וזה דוקא במי שיש בו כח לברך כו' וזהו הברכות נתונות לך שבכחו לברך כו', וזהו ג"כ ענין נתינה גבי ברכה כו'. אמנם ידוע דברכה הו"ע מ"ע שעי"ז נמשך האור מלמע' גילוי בחי' רצה"ע כו', וזהו נותן ברכה בחי' המשכת האור כו', דעיקר הגילוי הוא למע' ואפס קצהו מהגילוי הוא גם למטה בבחי' תוס' אור ברוחני' וכמו מצוה גוררת מצוה כו' וגם ברכה בגשמי' כו'. ומ"ש וקללה הכוונה היא על תשו', דע"פ פשוט אינו מובן מהו שאו' ע"ז אנכי נותן כו', אך קאי על התשו' והו"ע ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה שעי"ז נמשך גילוי אור עליון יותר כו', וז"ש אשר תשמעו פי' אשר הוא בחי' העונג וכמו באשרי כי אשרוני כו', והיינו שע"י העבודה דמצוה וגם ע"י תשו' נמשך גילוי התענוג שזהו הצמיחה שע"י הזריעה

כו', וגם אשר ל' ודאי דהנה מ"ש אם בחקותי הוא מפני שקאי על קיום המצות ויש בזה ספק אם יהי' הקיום כדבעי כו', ומ"ש אם בקולו תשמעו קאי על התשו', וכמובן מהתשובה שהשיב אלי' לריב"ל ששאלו אימתי קאתי מר והשיב היום היינו היום אם בקולו כו', וידוע דביאת משיח הוא ע"י התשו' כו', וע"כ או' אם שהרי אינו ודאי שבאם יקיימו תומ"צ א"צ תשו' כו', אבל כאן שאו' שניהם ברכה וקללה שהן מצות ותשו' הרי א' משתיהן בהכרח שיהי' כו', וע"כ או' אשר תשמעון ל' ודאי כו', ומש"א לפניכם הוא ל' פנימי' היינו שזהו פנימי' הכוונה בהתהוות העולמות כו'. וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה כו' דתכלית הכוונה בברה"ע הוא שיהי' קיום המצות או תשו' שיהי' בירור ותיקון הדברים התחתונים שיהיו כלים לאלקות כו', וזהו אשר תשמעו ודאי תשמעו כו', וגם אשר תשמעו הוא גילוי בחי' עונג העליון כו'.