א'קו

ג"כ העבודה בחו"ב ומדות דנשמה האלקי' בק"ש ותפלה השייך רק לענין מעהמ"צ לבד שהן דו"ר תתאין השייך רק למעשה לבד, שזהו בחי' ירידה וצמצום כדי לעבוד עבודה שהיא עבודת ה' במעהמ"צ לקיים גזרת מלך בקבעומ"ש כו', ונק' עובד אלקים שמתקן לש' אלקי' בבירור דרפ"ח כו', וגם נק' עובד הוי' שעושה בחי' תיקון בכלים מכלים שונים לש' הוי' כו' (והוא להיות שזהו ע"י המצות שנמשך גילוי רצה"ע כו' ע"כ הוא בבחי' עובד ה' כו', והו"ע גילוי העונג עליון שנעשה ע"י הבירור כו' וכמשי"ת בסמוך). וזהו אדם לעמל יולד וא"י אם לעמל תו' או לעמל מלאכה כו', דשניהם אמת והיינו בחי' עמל תו' שהיא התו' שבעבודה ויגיעה שלצורך מלאכה שהו"ע הבירור כו', וכמו שא' כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה דהיינו בחי' ש' מ"ה דתו' שנמשך במלאכה שהוא ש' ב"ן שמתקן לבחי' נוגה במעהמ"צ כו', דמצות הן בחי' ש' ב"ן שנתלבשו בדברים גשמי' לתקן כו' ותו' היא בחי' ש' מ"ה כו', והוא בכדי שיהי' התיקון ע"י מעהמ"צ שזהו קיומה של תו' דתכלית חכ' תשובה ומעש"ט דוקא כו', וכל תו' שאין עמה מלאכה

במעהמ"צ וכמו כל האומר אין לי אלא תו' בלא מעהמ"צ גם תו' אין לו כו', וזהו שסופה בטלה שאין מזה שום צמיחה כו', ודוקא מי שחכמתו עמדה לו לתקן דבר בקיום בפו"מ ע"פ התו' לתקן ולברר כו' עי"ז דוקא חכמתו מתקיימת כו', והיינו שמתוסף אור בבחי' החכ' שזהו הצמיחה שע"י הזריעה דמצות כו', וז"ע אור זרוע לצדיק שהוא הזריעה דרצה"ע דמצות במצות מעשי' ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף הגשמי כו' שיהי' עי"ז הצמיחה בתוס' אור מבחי' עונג העליון דעצמות המאציל בבחי' או"כ דאצי' כו', וכמ"ש בע"ח שכל ענין המצות עכשיו הן להוסיף אור באצי' כו', ובאמת מה שמאיר עתה תוס' אורות באצי' ע"י המצות ה"ז רק הארה לבד, ועיקר הגילוי יהי' לעתיד ולמטה דוקא שזהו תכלית הכוונה שיהי' הגילוי למטה דוקא, וז"ע מ"ת שניתנו תומ"צ למטה דוקא כו', וכנודע ההפרש בין אאע"ה למרע"ה דאברהם המשיך האור באצי' לבד ומשה המשיך למטה שגם בבי"ע יהי' איהו וגרמוהי חד כו' וכמ"ש בתו"א בד"ה בעצם כו' יצאו צבאות ה' וד"ה משה ידבר כו', והיינו מה שבמצות מעשי' כמו במצות תפילין נעשי'

התפילין הגשמי' כלים לאלקות ששורה בהם הרצה"ע כו' (ועמ"ש בסש"ב פכ"ג), אבל מ"מ א"ז עכשיו בגילוי ממש והגילוי אור עכשיו הוא רק באצי' כו', אך גם באצי' הגילוי הוא רק הארה מזה אבל עצם ההמשכה גנוז וטמון למע' באצי' כו', וכמ"ש במ"א בענין צדקתו עומדת לעד דההמשכה שע"י צדקה עומדת עתה לעד היינו בפ"ע שאינו מאיר בגילוי גם באצי' רק גנוזה וטמונה שם, והגילוי יהי' לעתיד למטה שהיד הגשמי הנותנת צדקה עכשיו תהי' כלי לאוא"ס ב"ה כמו חסד דרועא ימינא דאצי' כו', ורק אפס קצהו מן האור הנוסף ע"י זריעת המצות מאיר עתה באצי' ובג"ע שמתוסף אור ע"י המצות כמא' לעבדה זו רמ"ח מ"ע כו', וגם אפס קצהו מאור זה יורד ומשתלשל למטה מטה גם בעוה"ז, וכמ"ש את הברכה אשר תשמעון כו' דקאי על מ"ע שנמשך עי"ז הברכה ברוחני' בבחי' תוס' אור וגילוי בנפש כו', וגם ברכה בגשמי' וכמו אם בחוקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם כו', וכמארז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו', אע"פ ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא זהו השכר דעוה"ב בבחי' גילוי עצמות עונג העליון ממש כו', והארה מזה מאיר גם עכשיו כו'.