א'קה
בבחי' קירוב כו', ומשו"ז נתהוו באופן כזה שהן אלקות בעצם מציאותם וע"כ הם בבחי' יחוד ודבקות באוא"ס כו', ולא ע"ז הי' כוונת ההתהוות כו', כ"א הכוונה היא בעולמות הנבראים שנבראו בבחי' הבדלת הערך ממקורם ונעשו בבחי' יש ודבר נפרד, וכמ"ש ומשם יפרד והיו לד' ראשים שהן ד' מחנות שכינה שהן ג"כ בבחי' פירוד והיינו שהן בגוף ונפש בבחי' מציאות דבר לעצמן כו', ומ"מ ה"ה בבחי' ביטול ומקבלים עליהם עומ"ש ומשבחים ומפארים ומעריצים וממליכים בתכלית הביטול כו', עד גם הגלגלים דעולם העשי' התחתון ה"ז ג"כ בבחי' ביטול בהשתחוואה שלהם שזהו הסיבוב שלהם שמסבבים כלפי מערב דשכינה במערב כו', וכל הנבראים העליונים והתחתונים אומרים שירה כו' וכמבו' בפרק שירה, ותכלית הכוונה הוא בעולם התחתון ממש כד אתכפי' סט"א ואתהפכא חשול"נ כו'. וזהו עבודת האדם למטה לברר ולתקן כל הדברים התחתונים ע"י הכפי' שכופה א"ע וכובש רוח תאוותיו כו' ועושה כל דבר בכוונה לש"ש וכמשנת"ל באורך, שעי"ז מתקן דברים התחתונים שיהי' כלים לגילוי אלקות כו', וכ"ה בקיום המצות
שנתלבשו בדברים גשמי' שהן לברר את הדברים הגשמי' כו', וזהו שהמצות נק' בש' זריעה וכמו זורע צדקות כו', דהמצות הן רצה"ע ונזרעו למטה בדברים גשמי' בכדי לתקנם ויהי' עי"ז תוס' אורות כו', וכמו עבודת אדמה שהיא עבודה ויגיעה לתקן את הארץ שתהי' ראוי' לזריעה כו', וכמו לסקל אבנים ולרפות את הארץ שבלתי התיקון היא כדבר המקולקל שאינו ראוי לזריעה, וע"י החרישה וסיקול אבנים מתתקן הארץ ובזריעת הגרעין הוא מצמיח ועושה פרי כו'. וכ"ה העבודה רוחני' במעהמ"צ שזהו ירידת אור ח"ע ורצה"ע בדברים גשמי' דנוגה לבררם עד שיהיו בחי' כלים לגילוי אור רצה"ע שמאיר בהם בלי שום הסתר פנים כו', שצריך בודאי לזה יגיעה בחכ' ומדות דתו' איך ומה יהי' בזה הבירור האמיתי מרפ"ח ניצוצו' דתהו ויעלה לה' לרצון כו', וכמו במלאכת הבנין שיש שכל וחכ' איך יהי' אופן הבנין בכדי שתהי' דירה אליו וחיוב השכל היא כפי העונג והרצון שלו בעצם ענין הדירה כו', וכמו"כ הוא בחי' החכמה דתו' באופן הכשר המצוה שצ"ל באופן כך וכך דוקא, וכמו איך שיהי' קלף התפילין ואיך תהי'
כתיבתן ותיקונן והנחתן כו' וכה"ג בכל המצות כו', והוא לפי אופן העונג בענין הדירה בתחתונים כו'. ותיקון ובירור הדברי' הגשמי' נעשה ע"י המצוה המתלבשת בהם כו', והוא ע"פ אופן חיוב חכמתו ית' בחכ' התו' כו', וע"ז צריכים עבודה לידע אמיתי' באופני הבירור והתיקון כו', וז"ע הל"ט מלאכות הזורע והחורש כו' שכולם ישנם בעסק התו' כו' וכמ"ש בלק"ת בד"ה כי תבאו כו' ושבתה כו', ולמע' הו"ע ירידת וצמצום האור דמדות דאצי' למטה מטה בעשי' לברר בירורים דנוגה כו', וז"ע ששת ימי המעשה דבשרשן הן בחי' ו"ק דאבא שיורדי' למטה בבי"ע לברר נוגה דבי"ע דבחכ' דוקא אתברירו כו', והוא הארת ש' מ"ה שמתלבשת בש' ב"ן לברר כו' (וזהו ג"כ דבמלחמת מדין כתי' אלף למטה כו' לי"ב מטות שזהו ג"כ ששה מדות שהן ששה כפולות כו', והי' צ"ל מבחי' משה דוקא בחי' אבא כו' וכמ"ש בלק"ת בד"ה החלצו, ושם הוא מבחי' ש' מ"ה עצמו להיות כי מדין הוא עצם התהו כו' וכמש"ש ובהבי', ובכללות הבירורים הן מבחי' הארת מ"ה בש' ב"ן כו'). וכמו"כ הוא במעהמ"צ למטה באדם התחתון והוא בקיום המצות בקבעומ"ש לעשות כלים לאלקות (שזהו ג"כ מכח החכ' שבנפש כנודע), ולזה צ"ל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.