א'צח

ממש כו'). והנה במ"ש בזהר בענין הג' סעודות דשבת באמת אינם סותרים המאמרים זא"ז והכל הוא כוונה א', דהנה זאת ודאי הוא דהסעודה השלישית היא היותר עליונה וכמ"ש בפע"ח שער השבת ספי"ח וז"ל והנה כאשר תפתח עיניך תמצא כי סעודה זו עם היותה של ז"א היא גדולה מכולם כו' עכ"ל, והיינו לפי שאז הוא גילוי בחי' עתיק ממש בבחי' העליונה שבו (וכמשי"ת), ובחי' ז"א וכן בחי' המל' מקבלים מבחי' עתיק ממש כמו שהוא במקומו העצמי כו', וכמ"ש בפע"ח שם ספכ"ג שהמל' היא אז כמו הז"א ואוכלת המזון מפה דעתיקא כו' (וכן בנשמות למטה הוא גילוי בחי' עתיק בעצם וזה"ע היום לא וכמשי"ת), רק שהוא בבחי' עלי' דז"א ומל' עולים ומקבלים מבחי' עתיק כו', דבמנחה דשבת ז"א עולה בבחי' דיקנא דאריך (והמל' הגם שעולה רק בבחי' אבא ה"ה נעשית עי"ז כמו הז"א ממש כי בעלייתה עד אבא ה"ה נוטלת מקום הז"א כו' וכמ"ש בפע"ח שם), ומה שנק' סעודה דז"א הוא לפי שעלי' זו היא רק לבחי' ז"א שביכולתו לעלות עד בחי' הדיקנא דאריך (וי"ל מפני שז"א הוא בכלל עולם הא"ס והוא בחי' הקטנות

דגדלות דא"א וכמשנת"ל (ד"ה שמור את יוה"ש), ע"כ ביכולתו לעלות עד בחי' הדיקנא כו'), ע"כ הוא המזמין בחי' חת"ק בחי' המל' ושניהם מקבלים מבחי' עתיק כו'. וסעודה שני' היא סעודתא דעתיקא היינו המשכה וגילוי דבחי' עתיק, כי בסעודתא דלילא אינו מאיר עדיין בחי' עתיק עצמו, ע"ה שאומרים וע"ק וז"א אתיין לסעדא בהדא מ"מ אין הגילוי מבחי' עתיק עצמו כ"א מבחי' עתיק המאיר בחכ' כו' וכמשי"ת, אבל בסעודתא דיומא הוא גילוי בחי' עתיק עצמו (וג"ז אינו עדיין בחי' העליונה שבעתיק שזהו דוקא בסעודה הג' וכמשי"ת), וגם נק' סעודתא דעתיקא דעתיק מקבל השפע מא"ס שלמע' מעתיק והיינו מבחי' פה דא"ק כו', וכמ"ש במק"מ שם בשם האריז"ל ב' פי' אלו, אך ההמשכה היא בז"א וע"כ נק' באד"ז סעודתא דמלכא קדישא להיות כי ההמשכה היא בז"א, ונש"י מקבלים מז"א המשכת בחי' עתיקא כו'.

והענין הוא דהנה נת"ל דהמן לא ירד בשבת מפני שהוא בחי' פנימי' ועצמי' העונג בחי' ג"ר דעתיק כו', ובשבת הוא העלי' בבחי' הפנימי' ע"כ לא ירד למטה, אמנם באצי' נמשך המן גם בשבת (וא"ז בחי' פנימי' ועצמי' דעתיק כו' וכמשי"ת), וכמו עד"מ חביות המלאה משקין מוציאין ממנה תחלה בכלים גדולים ואח"כ מחלקים מכל כלי גדולה בכלים קטנים כו', וכמו המשל הידוע בהמשכת המים מן הנהר שא"א להמשיך מהנהר עצמו להכלים כי ישטוף לגמרי רק ממשיכים תחלה צנור גדול מן הנהר שבו מתצמצם המים, וממנו נמשכים צנורות קטנים להכלים העומדים סביביו כו', וזהו משל להמשכת הקו שהוא הצנור הגדול הנמשך מאוא"ס שלפה"צ, וממנו נמשך ע"י צנורות פרטים בהע"ס דאצי' כו', וכמו"כ להמשיך מן הנהר בשבילין וחריצין הרבה עושים תחלה בריכה עמוקה סמוך לנהר דאם צריכים להמשיך רק למקום א' א"צ בריכה רק שיהי' ריבוי מים כו', אבל בכדי להמשיך להרבה מקומות צריכים לעשות בריכה עמוקה, כי א"א שיתצמצם ההמשכה מן הנהר לחלקים קטנים כ"א ע"י אמצעות הבריכה שכוללת בתוכה תחלה כל

ההמשכה כו', וממנה מתחלק למקומות רבים כו' וכמ"ש מזה ברע"מ פ' בא דמ"ב ע"ב, ומבו' שם דהבריכה היא בינה שלשם ממשיכים ממקורא דכולא, וכמ"ש בזהר בשלח דס"ג ע"ב כד ע"ק סדכ"ס בעי לזמנא ברכאן לעלמין אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה כו' דהיינו